איך מתגברים על פחד? או - איך מתיידדים עם הפחד, על ידי הבנת שורשיו והתמרתו לכוח?
איך מתגברים על פחד? או - איך מתיידדים עם הפחד, על ידי הבנת שורשיו והתמרתו לכוח? כולם חווים פחד. יש שהוא ברור ונקודתי (פחד מגובה, מכישלון, מדחייה) ויש חמקמק ומעורפל: תחושת חוסר שקט, שמלווה את חיינו בלי שנדע למה. פחד, בניגוד לתפישה הרווחת, אינו אויב. הוא סימן. הוא שליח. כאשר לומדים להקשיב לו לעומק, יכולים לגלות בתוכו מפתח לריפוי, לאומץ ולחיים אותנטיים.
השלב הראשון בשחרור השליליות מהפחד הוא לזהות את הפחד ולתת לו שם. הצעד הראשון בהתמודדות עם הפחד הוא לזהותו. לא תמיד הפחד נראה כמו "פחד". לעיתים הוא מופיע ככעס, דחיינות, שיתוק, הימנעות, או אפילו פרפקציוניזם. מתחת לכל אלה, יש לעיתים קרובות פחד עמוק יותר. תרגול פשוט יכול לעזור בכך: עצרו לרגע ושאלו עצמכם: "ממה אני בעצם מפחד עכשיו?" תנו לרגש שם וצורה.
השלב השני הינו להכיר את סיפור השורש העומק בבסיס הפחד. רוב הפחדים שלנו אינם נולדים ברגע. הם נרקמים לאורך חיינו, לעיתים קרובות בילדות, מתוך חוויות של דחייה, השפלה, אובדן, חוסר שליט או כישלון. הפחדים שוכנים בזיכרון הרגשי ולעיתים מנהלים אותנו מבלי שנהיה מודעים לכך. כדי לזהות את שורשי הפחד, אפשר לשאול: מתי הרגשתי כך בפעם הראשונה? איזה אירוע או חוויה זה מזכיר לי? איזה מסר סמוי הפנמתי בעקבות אותה חוויה ("אני לא מספיק", אני לא ראו/יה לאהבה", "עדיף לא לנסות, כדי לא להיכשל")?
השלב השלישי הוא לנשים פנימה וליצור מרחב פנימי. התגובה האינסטינקטיבית לפחד היא להילחם בו או לברוח ממנו. אבל, כשאנו יוצרים מרחב פנימי של נשימה, הקבה ונוכחות, אנחנו מפסיקים להזדהות עם הפחדים ומתחילים להתיידד איתו. פחד הוא רגש ולא המציאות עצמה. נתרגל נשימה מודעת, נעשה מדיטציה או נכתוב כתיבה אינטואיטיבית. זה יכול לעזור לנו להישאר בנוכחות מול הפחד, מבלי להישאב לתוכו.
שלב רביעי הוא להפגיש את הפחד עם החלמה. כאשר אנו מפנים כלפי עצמנו מבט חומל ולא שיפוטי, אנחנו מאפשרים לרגש להשתנות. במקם לומר לעצמנו: "די לפחד הזה, תתגברי/י כבר!", אפשר לשאול: "מה אתה (רגש הפחד) צריך?" או "איזו גרסה צעירה בתוכי מרגישה מאוימת עכשיו"? לעיתים קרובות נגלה, שמדובר בילד או ילדה פנימיים, שזקוקים לביטחון, חיבוק או אמונה מחודשת.
השלב החמישי הינו פעולה אמיצה קטנה. פחד משתנה דרך פעולה. לא חייבים לקפוץ ראש. פעולה קטנה, מדודה, אמיצה, יכולה לשנות דינמיקה פנימית שלמה. גם לומר "לא", לבקש עזרה, להציב גבול או לנכוח מול אתגר רגשי, זו פעולה אמיצה. פחד אינו מחסום, אלא שער. כאשר לומדים להקשיב לו, להבין את שוריו ולהגיב אליו, לא מהתנגדות אלא מתוך חמלה, נוכחות ואומץ, הוא מפסיק לשלוט בנו והפוך למדריך. זהו תהליך עמוק של ריפוי, שחרור והתקרבות לעצמנו.
אל תפחדו מהפחד – תקשיבו לו. שם מתחיל החופש.
באהבה מבורכת,
מיכל תבל
מאמנת, מרצה, מדריכת רוח-נפש-תודה-הגשמה.
בקרו באתר הבית
