מאמרים - קאוצ'ינג #הרצאות

מתוך הבנה, שמרבית בני האדם אינם מגשימים עצמם ולא מגיעים לתוצאות, שאליהם הם שואפים ומתוך יכולת אישית לסייע לאנשים לצאת ממצבים של מצוקה ותקיעות בחיים, להשיג מטרות, לחיות בשפע, להגיע להישגים והצלחה אישית, נפתח מרכז, המסייע לאנשים בתהליכים אישיים וקבוצתיים.

"סמכות פנימית", אינו מושג שמרבים להשתמש בו בפסיכולוגיה, פילוסופיה או תחום רוח אחר. מושג הסמכות הפנימית עולה, כאשר רוצים להחליט החלטה ונתקלים בקושי לעשות זאת. תחום קבלת החלטות הוא תחום חשוב ולמעשה הטעם לכל הבריאה - לדעת להחליט, גם אם לא כל הפרטים ידועים מראש.

אם נתייחס לסיפור הבריאה כאל מיתוס ובעקבות כך לבריאת האדם כאל לידה של בן האלוהים, הרי שאחרי השלב של ההזנה והאכלה, של הדגירה והעטיפה בכל האהבה שבעולם, האלוהות - האם/אב הקוסמיים, רוצים שהילד שלהם, האדם-האנושות, ו/או הבריאה כולה, יתחילו להיות עצמאיים ויעמדו ברשות עצמם. אולם "הילד בן 30 יש לו חום גבוהה והוא עדיין גר אצל ההורים ואינו רוצה להתבגר".

משפטי השראה - מיכל תבל - לפעמים קשה מאוד לעכל את העובדה, שהדבר שמפריע מבחוץ, מוקרן מצל שקיים בפנים. לא נורא. תתחילו שוב. והפעם, תתמקדו באהבה עצמית. לאחר מכן, לא תצטרכו יותר להתאמץ.

לירון (שם בדוי) כבר הגיע לגיל, שבו היא שונאת כששואלים אותה: "בת כמה את?". למעשה זו השאלה שהיא הכי מתעבת ותמיד תיעבה. לא בגלל שהיא חוששת מהגיל עצמו. היא נראית טוב ואין לה מה להסתיר רק להתגאות בגנים שסיפקו לה הוריה. אבל, הגיל חושף את מבושותיה, את כל הדברים שהיא חושבת על עצמה שלא עשתה, ולא הספיקה ושלא עמדה בסטנדרטים חברתיים, וגם לא בסטנדרטים של עצמה וחזרה שוב ושוב על מעגלים של להתחיל מלמטה, לטפס, להגיע לטופ, ואז שוב ליפול ולהתחיל הכל מהתחלה.

"מה שמרגיז אותנו באחרים – מגלה לנו משהו על עצמנו" — קרל גוסטב יונג המשפט הזה אולי נשמע בהתחלה כמו ביקורת או נזיפה, אבל יונג לא אמר אותו כדי להאשים אותנו, אלא כדי לפתוח שער להבנה עמוקה יותר של הנפש. כשהוא כותב: "מה שמרגיז אותנו באחרים, מגלה לנו משהו על עצמנו", הוא לא מתכוון, שכל מה שאנו מרגישים נובע רק מאיתנו.

איך מתגברים על פחד? או - איך מתיידדים עם הפחד, על ידי הבנת שורשיו והתמרתו לכוח? כולם חווים פחד. יש שהוא ברור ונקודתי (פחד מגובה, מכישלון, מדחייה) ויש חמקמק ומעורפל: תחושת חוסר שקט, שמלווה את חיינו בלי שנדע למה. פחד, בניגוד לתפישה הרווחת, אינו אויב. הוא סימן. הוא שליח. כאשר לומדים להקשיב לו לעומק, יכולים לגלות בתוכו מפתח לריפוי, לאומץ ולחיים אותנטיים.