מסרים ליום מלא השראה
undefined

בעולם שרובו רוע, שבו בני בלי-יעל מצליחים על חשבון אחרים, הפיתוי להפוך אחד מהם, כדי לשרוד, הינו גדול. יש להתגבר עליו. 

אם זה עוד לא ברור, שמה ששומעים בערוצי התקשורת הינו רעל שמחלחל לנפש דרך האוזן והעין ומשם לגוף והופך לשותף במחלות רוח, נפש וגוף, הגיע הזמן לשים לב שכך הוא הדבר.

גורם העצבנות האחרון שיישאר אחרי שהאנושות תצליח להתמודד עם מגוון הסיבות המעצבנות, תהיה איטיות עולם החומר והטכנולוגיות "המתקדמות".  

כל שנראה בתקשורת מטרתו לגרום להרגשת חוסר שליטה על רוע שמשתלט על עולם ולהשכיח מהאדם כוחו לעצור אותו ולהפוך עולם לגן עדן מחדש.


אדם מסתובב בעולם כדלי ללא תחתית, כמה שינסו למלאו יתמיד להרגיש חסר. קחו זאת בחשבון, כשנתינתכם אינה מקבלת את התגובה שאתם מצפים לה.


כל עוד אתה מצפה להחזר מאנשים, על דברים שאתה נותן, או כועס, מאוכזב מהתנהגותם, אתה עדיין בתוך מעגל הסמסרה - מוות ולידה מחדש. 


ביום שתתעלה מעל להחזרים, התוצאות שיש לך על מה שאתה עושה, ותעשה כי אתה אחראי על מעשים אלה - דע שאתה בדרך לצאת מהמטריקס.


בני אדם, חולי כוח, מוכרים את אחיהם, מקרב האנושות, בלי להניד עפעף. זהו האסון הגדול ביותר שלנו...


אל תבלבלו "חדשות" ב"אמת". חדשות, הן משהו חדש שלא היה אתמול ולא היום. הן יצירה מדומיינת. אמת היא עובדה קיימת.


להבין מה זה באמת מה שמביא לתחושת עונש ואי-צדק בחיים, לא מספיק לתפוש את מה שקורה בתור "לא-עונש" אלא צריך למצוא את הסיבות מדוע זה קורה. אם מה שקורה הוא איתות פנימי המשליך על החיצוני מהחלק הגבוהה יותר של ההוויה שלנו, הרי שיש לבדוק פנימה היכן אנחנו עוד לא מכווננים נכון עם המעיין הפנימי שלנו, הריבונות השלמה הפנימית שלנו, החיבור עם האני העליון, זה שרואה את התמונה השלמה ומרגיש את חוויית החיים השלמה. יש לשאול את השאלות הנכונות, להיות במצב קיום של מוכנות ללקיחת אחריות ואי השלכה של כל דבר שקורה לנו החוצה במיידי להאשים את החיצוני, החצוני הוא אך ביטוי למשהו פנימי, שכמובן משליך על כל ההתקיימות החיצונית שלנו וכל דבר הוא לגופו. הדברים הנאמרים לעיל הינם כלליים ביותר, וכדי לרדת לעומקם יש לקחת מקרים פרטיים וללמוד את הדרך הנכונה לנתח אותם ולהבינם לעומק. זה דורש רצון וכנות עמוקה, שלא תמיד נעימה לאישיות אבל כאשר מוסקים המסקנות ממנה מביאה מרפא, הבנה ושחרור. 




כאשר תחפשו יופי פנימי, תמיד תראו את היופי החיצוני בא יחד עימו. אך אם תחפשו יופי חיצוני או משיכה חיצונית,תתאכזבו לראות שהיא לא תבוא ביחדעם אריזה יפה של יופי פנימי אמיתי והזוגיות הזו, תהיה מועדת לפורענות בשלב זה או אחר של התקיימותה, אם לא כבר בתחילת מסעה.

בעולם שכולו מכוון לחוסר מוסריות, עוול ורוע, לדבוק באמת, צדק, מוסר וערכיות, זו זכות גדולה. צריך גם אותך כדי להפוך את הכיוון!

 

כמו שכל אדם בעולם וכמובן שגם בארץ ישראל,

צריך להישען על הריבונות והסמכות הפנימית שלו בלבד,

כך מדינת ישראל צריכה ללמוד להישען על עצמה

ולהיות באופן מובהק - "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"

וזהו התהליך שאנו רואים כרגע קורם עור וגידים

מעבר לכל הפרשנויות מכל צידי הקשת.

קרמה יוגה היא היוגה של העשייה ופעולה. היא למעשה החיבור של הפנימיות עם החיצוניות דרך כל מעשה ומעשה ושוזרת זמן ומרחק למרחב איכות (אם תרצו - הופכת את הפעולות לקדושות). בדת היהודית קרמה יוגה נקראת - מצוות.מצוות הן אימון יומיומי לחיבור הרוח עם החומר דרך המעשה הנכון והאיכותי, שבו האדם נמצא בהווה בכל כוליותו ונותן בה את מהותו.

לגנן שתי ידיים, האחת לזרוע זרע ולארגן את הגן והשנייה לעקור עשבים שוטים. כך האדם זורע אור ועוקר רוע בעצמו ובעולם.
אור - רוע - עור

מי ייתן והרוע יתמוסס לאין וכל מי שמשרת אותו יעקר כעשב שוטה בגינת האל ובכך יינתן מחדש חופש הבחירה האמיתי לבני אנוש.

אחריותם של בני אדם הינה באפשרם לרוע להיות, כאשר אינם מאפשרים לעצמם להרגיש כאב וסבל של אחר, להיות עימו עד אשר תיבש דמעתו.

בבערותם של בני אדם, הם הפכו להיות צינור לרוע בקבלת החלטות מוטעות, בחירות גרועות ואי לקיחת אחריות.  

האנושות אינה נופלת עוד להנדסת תודעה מפרידה בין אדם לאדם, קבוצות שיוך, אומה לאומה, דת לדת, אלא זוכרת, שכולנו רקמה אנושית אחת. 

_____________________________________________________________

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________________________________

_____________________________________

_____________________________________________________________________________________________

------------------------------------------------------------------------------------------------------

בעלי ערכי מוסר חלשים, מינד בהצפה מרגשות בלתי מנוהלים, למרות שהינם בעלי תפישות מתקדמות, בזמן אמת, נוטים לפעול מתוך חרדה מהשונה.

אינטליגנציה אמיתית הינה אינטליגנציה של ניהול רגשי. לא ביטול רגשות או הדחקתם, אלא שימוש נכון בהם וחוויה מושכלת שלהם.

בחיים האלה יש כל כך הרבה דברים שאפשר לא להיות מרוצים מהם, שכדאי לאסוף בקפידה את אלו שעושים לנו קצת נחת ולאחוז בהם היטב.

אם קשה לכם לראות אנשים מסביבכם מצליחים בעודכם דורכים במקום וכל רצונכם שהם יישרו קו עם מקומכם הקורבני, אל תתפלאו שיהיו כאלו מחוץ לכם, שירצו להשליט עליכם רודנות שלא תאפשר לכם לצמוח ולגדול.

לפני שמאשימים את ה"הם" שם שבחוץ, יש להסתכל במראה.

קיימת אופציה שישנו אני עתידי ואני בקווי זמן שונים כך שמתאפשרת הזדמנות להתחבר ולהעביר מהם אנרגיות להשגת מטרות בקו זמן זה ובאני זה

 



 


המדד לאיזון רגשי מתאפשר כאשר הרגש והשכל הולכים ביחד בדרך ההיגיון והאינטליגנציה. אפשר לומר שהאיזון הרגשי מגיע, כאשר האינטליגנציה, זאת שמסתכלת מלמעלה על התמונה השלמה, עוזרת לרגש לאוורר את תגובותיו על מה שקורה ונותנת לו אספקטים חדשים של חוויה אפשרית מתוך רעיונות ופרשנויות רעננות, השונות ממה שהוא מכיר. זה מאפשר לרגש להגיע לנקודת האיזון, בו הוא מסוגל להרגיש את אותו דבר או אדם, גם בצד שפוגע בו וגם בצד שעוזר לו ללמוד משהו ולהתפתח. זו נקודת האיזון הרגשית, המאפשרת לראות את המציאות באופן רחב יותר. כמובן שכדי להגיע לאיזון רגשי, יש לתרגל רבות ולהרגיש כמו ספורטאי רגשי, שמנסה להעלות את רגשותיו על מדרגות החוויה האנושית ולהרגיש את מה שהאינטליגנציה הגבוהה רואה כתמונה שלמה ולא חלקית, מה שמאפשר להיות בשלווה הבאה מתוך חכמת ההבנה העמוקה.  

הדמיון הוא כמו סוס פרא: יכול לקחת למחוזות אפלים או ליצור גן עדן עלי אדמות והמבחן הוא לנהל אותו. ניהול טוב שלו מתחיל מאיזון רגשי.

מה זה לקחת אחריות? להבין, שכל מה שיש לי, אני בחרתי, או בעולם הזה, או לפני הגיעי לעולם ואז להמשיך ללקח של חשיבות הבחירה הבאה.

ככל שיפרידונו, ככה נתחבר, ככל שישנאונו, כך נאהב יותר, ככל שילחמו בנו, כך נהיה יותר בשלום, שלווה, הרמוניה ובענווה ננצח

המרחק בין דמיון לחרדה קטן מאוד. עדיף להישאר בדמיון כדי ליצור תוכנית הצעד הבא מאשר להיתקע על תמונה מאיימת. כל שנדרש זה בחירה ורצון.

ריפוי האנושות עובר דרך הבראת פרטיה, ולקיחתם הם אחריות על החלמת פצעיהם הנפשיים והרוחניים. בלקיחת אחריות על כאביו וריפויים, אדם תורם תרומה אדירה לריפויה של האנושות וזו גם הדרך היחידה שבה האנושות, דרך הבראת פרטיה, תתרפא.

העולם נקרא על שם מסתורין העלם האלוהות בתוכה.

עולם קטבים הוא עולם שבאופן אוטומטי מייצר תסכול, קונפליקט, הזיה, אכזבה, כאב וצער. זהו עולם אשליה. נשאר שלווים בתוך עולם של ניגודים.

הגשמה עצמית נשארת חלום מתוק למיליוני אנשים בעולם. עם זאת גם חיים בפשטות של רגע מודע חושפים סודות עומק ומשמעויות סתר על עצמי ויקום.

כאשר משחררים כאב טראומטי, והופכים אותו לתובנה, מתפנה מרחב פנימי לחיים, עשיה והגשמה.

פעם מנהיגים, היו דוגמאות אמת, בשרתם צדק אצילי אלוהי. מן הראוי היה ללכת בעקבותם. בנופלם, מוסד המנהיגות קרס לאי-סדר שעדיין לא תוקן.

כל טראומה, כל טרגדיה, כל כאב, יש לו דיבור מסוים, קול, תובנה, מסר שרוצה להיות מובע והמתין תקופות ארוכות מדי, כדי להישמע.

בכל רגע נתון, אתם יוצרים, אתם ממציאים, אם זה מחשבה, מעשה, רעיון, הבנה, התנהגות, תקשורת, כך שכבר עכשיו אתם אומנים של החיים.

במקום לחפש אשמים בחוץ ולהיות שלו, עדיף להפנות זרקורים פנימה, כדי למצוא את סיבת הסיבות לכאב.

בגרות נפשית פירושה הבנה שלא כל משימה שנעשה תעניק הרגשה טובה, ושהרבה מהדברים שיש לעשות, אינם מביאים סיפוק מידי, אך מחויבי מציאות.

כעס, שנאה ופחד נמצאים בבני אדם, כדי שהם ינהלו אותם וישתמשו בהם על ידי למידה, מודעות והגדלת כוח רצון.

חשוב להכיר את כל הצדדים בעצמי שצריכים שיפור, כדי לחיות מתוך שמחה, אולם משמעותי להתמקד כל פעם בדבר אחד בלבד ולהתמסר אליו בשלווה.

שדרוג מעלות: עצבנו אתכם? במקום לשפוט לחומרה, שפטו לכף זכות ואמרו הלל, גם אם בהומור, גם אם תתנו תגובה הולמת על פעולותיו של הפוגע.

כאשר התרחבות ממלאת חללים בשקרים, כזבים ואשליות, יש להצטמצם כדי להתרחב מחדש.

הרי בין כה מחשבות הפחד מלוות על כל צעד ושעל, אז לפחות להעיז לעשות, כדי שתהיינה עובדות כלשהן שיגבו אותן.

הצעד הראשון לפיתוח המודעות הינו לשים לב לדרך שבה אתם מגיבים למה שקורה סביבכם ובתוככם.

חשוב ביותר איך מתנהגים ברגע רגע, גם כשאף אחד לא רואה, משם מתחילים את עבודת המלכות.

מסתורין רב, יופי, חוכמה ואצילות רוחשים מתחת לרגליכם ומכל עבריכם, בעודכם רצים בהישרדות, מתנשפים בכבדות וממררים בצער על מר גורלכם.

על כל אדם החובה להתמודד ולהתגבר על הפחדים והחרדות שלו, כי בכך הוא נדמה יותר להיות אדם בצלם ולא לצל של אדם.  

טכנולוגיה נכונה מחייבת חיבור בין רוח לחומר. חיבור לא מאוזן עשוי להיות הרסני. זאת הסיבה שבני אדם מתבקשים להתפתח רוחנית לפני חשיפתם לטכנולוגיות מתקדמות

אם אתם תוהים איך זה יכול להיות שאנשים טובים נלקחים ואנשים רעים נשארים כאן בתוך המטריקס, להמשיך להפריע, לעקוץ ולסחוט את האנרגיה של בני אדם טובים וראויים, הרי זה אומר, שיוצא לכם מדי פעם להיתקל, חליפות לפרקים באנרגיה הקשה הזאת, של אותם מוצצי דם, בדמות ארגונים, חברות ו/או סוגי אנשים, שמכעיסים אתכם שוב ושוב וקשה לכם להתמודד מולם. אם התבוננות בחיים ובעולם גורמת לכם לתהות, מדוע אנשים הזויים, פסיכופתיים, קרימינליים נמצאים בצמרות השלטון, בעוד אתם ואנשים לידכם שווים פי מיליון באיכות, בעשייה ובהתנהגות, זה אומר שאתם ערים למציאות ההפוכה, הלא הגיונית שמתרחשת בעולם שבו אתם חיים.עולם הפוך זה שנגלה לעיניכם, שגורם לכם לתהות, לשאול ולעלות ספק בקיומו של צדק, של אמת בעולם הזה, הינו עולם המטריקס. החיים הללו אינם אלא מבחן עצום, המכונן על ידי מערכת שעונים מתמטיים קוסמיים, שמפעילה כאן שיעורים ב"השגחה פרטית" לכל אדם, לכל קבוצה, לכל עם, ולאנושות, למען...וה"למען" הזה הוא החשוב ביותר. קראו לו, במרוצת הדורות, "בירור הניצוצות", "תיקון עולם", "עולם זה בית ספר", "מאיה- (אשליה בסנסקריט)" ועוד. אם כך, הסיבה להתנהלות זו בתוך עולמנו נועד ללמד את הנשמה, כיצד לגדול וליישם בתוך גבולות צרים, צמצום, הגבלה, איטיות, חוסר, חושך ואי-יעילות ולנצח את כל אלו.אם מעניין אתכם ללמוד עוד על "עולם מטריקס", זה שבוא אנו חיים ומה יש מעבר לו, כיצד אפשר לצאת מהמטריקס, כיצד אפשר לנצח את המטריקס, בדיוק בשביל זה יצרתי סדנת לימודים בת 8 שעות בלבד, שתתקיים בתאריך ה - 4 למאי 2024 משעה 10:00 בבוקר עד שעה 18:00.מקום הסדנא/קורס בחיפה. מי שמעוניין נא להשאיר שם וטלפון בפרטי, ואהיה עימכם בקשר להמשך הסבר. ברכות מיכל תבל

כל אדם צריך לראות עצמו כאילו הוא קרבניט הספינה האנושית ומביאה לחוף מבטחים. ואם גדול חזון זה מדי עבורו, שיתחיל עם משפחתו האישית.

לזרום עם החיים, להגיד כן למה שמאפשר, זו חכמה שזכו בה כל בני אנוש. כל שנותר זה לשחרר חכמה זו מהמחסנים הפנימיים ולהשתמש בה.

האתגר - להפוך כל רגע להיות משמעותי וגם מאושר יחדיו.

היופי נמצא בכל מקום, אין צורך לגלות אותו, הוא קיים. יש רק לשים לב אליו, ולתת לו להשפיע עלינו פנימה.

חופש הבחירה ברמה המקסימלית הוא בטווח שבין האוזן הימנית לשמאלית, איך ניגשים לדברים שיוצרים או שפשוט קורים בחיים. הגישה למה שקורה. הבחירה היא טוטאלית בתגובה הפנימית, בגישה, בפרשנות, בתכנון לצעד הבא. החומר מגביל את היכולת ליישם, אך הבחירה קיימת פנימה תמיד.

החיים הם מסע הרוח בתוך חומר.

אם תוכלי לפסוע מעבר לדוגמות, שמילדות הגדירוך, תפסיקי להפחיד את עצמך ולהאמין שהאלוהות נמצאת רק מחוץ לעצמך, הכוח ייקטף ממקומו הלא ראוי ויחזור לתוכך

אם מצאתם עשבים שוטים בגינתכם, אין זה אומר שתוותרו על כל הגינה בגינם. עת לנטוע ועת לעקור עשבים שוטים.

מי שאינו חי מתוך הבנה שהוא נשמה ולא הגוף אין לו דרך לצאת מהמטריקס. מי שזוכר שהוא "נשמה" ולא הגוף הפיסי, כבר יצא מהמטריקס.

כדי להשיג הצלחה יש להיות מוכן לאבדה.

אכן עדיף להגשים את המתנה שהבאת עימך לעולם, אולם אם לא יוצא לך לעשות זאת, הגשמה היא לתת את מתנותיך אל תוך כל עבודה שהיא.

כדי להגיע להישג, צריך להיות נחוש לחיות בלעדיו תחילה.

אלו שמנסים להפחיד אותך, הם פחדנים גדולים ממך, שכן אלמלא כך, לא היו מתאמצים להבהילך.

עם הפחד - באה הפגיעות. עם האומץ - בא החוסן.

חופש בחירה נותן אופציות: ללכת אחרי המון מוזן ע"י תקשורת מפחידה, או לצעוד בדרך הקוסם, היוצר את חייו, בכיוון ההפוך לזרם האשליה.

אם אי פעם תרצו להכיר כלים תודעתיים ענקיים שבכם, תצטרכו שלב ראשון להכיר בחוסר הבגרות שלכם להשתמש בהם ולקבל את הדרך לגדול לעברם.

מעשי מושחתים בשלטון מצביעים על "חולשות אנוש" ו"אמונות מגבילות" של האזרחים, המאפשרים הפעלתם נגדם. יש לזהות אמונות אלו ולנטרלם.

לכל אדם יש נקודת עוקץ, שבה הוא חושף שיניים חדות ומראה פרצוף מכוער, למי שמסביבו. לזהות ולנהל נקודה זו, הינה אומנות תקשורת ענקית.

לעיתים נראה דבר מה כנורא ובגלל חוסר יכולת לראות, נעלמת הבנה של דרך הפלא, שבא הוא הולך לשפר חיים, גם אם עכשיו זה נראה כבלתי אפשרי.

בל נשכח, שכל דבר שקורה בעולם, הוא בכוונת מכוון ונותר לנו להאמין, להבין ולחקור את הסיבה לנעשה, גם אם מתנגדים לו בחירוף גדול

אדם "לופי" הוא "תקליט שרוט". דפוסי התנהגות, חוזרים ללא עצירתם על ידי כוח רצון, אלא בסופו של דבר על ידי תגובות הסביבה ותגובות הגוף.

כשתודעה אינה מתעוררת לקחת אחריות, מגיע הרגע שהגוף מגיב, כדי לעורר. אם התודעה עדיין רדומה, למרות שהגוף מאותת, העולם זועק.

ברירת המחדל במטריקס הינן "מחשבות שליליות" כך רוב בני אדם מתוכנתים, זה ה"טבע" שלהם וזהו שיעור לכל החיים. לכן יש צורך במאמץ להשתנות.

היפרדו מתודעת עבדות לבוסים בעבודה. עדיף לחייך ולתת עוד תשומת לב לאישה ולילדים, מאשר למהר בעצבנות כדי להגיע בזמן לרצות איזה בוס.

החיים מועצמים, כאשר הם הולכים אחרי המשמעות.

מודעים לכך או לא, מעוניינים בכך או לא, מתנגדים לכך בחריפות, הינכם תלמידים בבית ספר של החיים והכל מסביבכם מבחנים לשלב הגמר.

הזמן הטוב ביותר לעבוד על הבריאות שלכם, זה כאשר אתם בריאים, ע"י שמירה על מזון רוחני, נפשי, שכלי, רגשי, אנרגטי ופיזי בריא.

הדבר שהכי מעכב התקדמות אנושית, הינה התכחשות לחוק שאומר שיש סיבה לכל דבר שקורה. מי שאינו מחפש את הסיבה האמיתית, אינו מפיק לקחים, שלוקחים אותו לשיפור.

תעודת הביטוח לחיים מאושרים, מלאי סיפוק, בריאים וארוכים, היא היכולת לפתח מערכות יחסים איכותיות עם עצמכם, קרוביכם ובכלל, בסדר זה.

כאשר אתם יוצאים לכל דרך, תשתדלו להנות גם מהנוף ולא רק לחכות בציפייה להגעה למטרה. אם לא תהנו מהנוף, זה כאילו שלא התקיימתם כל הדרך.

מהמקום שבו בני אדם נמצאים היום, שבו הם אינם רואים את התמונה הכללית על עצמם, כיצד יבינו את האמת על העולם, בו הם מצויים?

"האני העיוור" הוא אותו "אני" שממאן להיות במודעות עצמית שלמה. מה תעשה/י כדי להאיר את ה"אני העיוור שלך"? לאדם יש "אני מודע", החלק בתוכו שהוא מכיר, ויש "אני עיוור". להפוך את ה"אני העיוור" ל"אני רואה ויודע" זו משימה משנת חיים. 

כל בני האדם הינם הקרנות של צדדים בהווייתך. זו אמת קשה להבנה, שכאשר תובן תאחד את כל הניגודים, תחת כנפיה המרפאות של החכמה.

גם אם אתם מודעים לכך או לא, גם אם אתם מעוניינים בכך או לא, גם כשאתם מתנגדים לכך בחריפות, אתם תלמידים בבית ספר של החיים והכל מסביבכם הינם מבחנים בדרככם לשלב הגמר.

אז איך יוצאים מהמטריקס? - אם תשמע את התשובה לא בטוח שתאהב אותה. לצאת מהמטריקס שמור ליחידי סגולה, אלו שמוכנים להתאמץ בשביל להתפתח בכל רמה אפשרית, אלו שמוכנים להיפגש עם עצמי גבוהה שלהם, לא זה של חיי היומיום הקורבניים.מניסיון, רוב אלו ששמעו את התשובה, לא הלכו אחריה, כי היא דורשת מהאדם לבחור את עצמו כמשיח של חייו. ומסתבר, שאף אחד לא רוצה להיות המשיח של עצמו, ומעדיף לחכות למשיח מבחוץ. גם אלו שאומרים שהם מוכנים, מתכוונים שאם יסחבו אותם על הגב, אולי יזוזו צעד אחד. 

מבצע לחיים - לנהל כעס, להתבונן על תגובות אימפולסיביות, לאחוז בפרץ רגשות, לכבוש עצמנו.

האדם נולד עם כל הערך שבעולם כפוטנציאל וכדי להיות בעל ערך, הוא מחויב להוציאו מהכוח אל הפועל. כמה מהפוטנציאל שלכם הוצאתם החוצה?

סלוגן האומץ והגבורה:
"מותר לפחד,
אסור לוותר"!

רוב העוול בעולם נשען על אי-חיבור עם האני הפנימי. חסרונו של חיבור זה, מביא לכך שהשיח החיצוני מביא סבל לאני עצמו ולסביבתו.

רוב העוול בעולם נשען, תלוי ועומד על חיבור או אי חיבור עם האני הפנימי, תקשורת או אי תקשורת אישית. מי שאין לו תקשורת עם העצמי הפנימי, השיח והתקשורת החיצונית שלו מביאים סבל לעצמו ולסביבתו.

הדין והחסד, ששורה על העולם, מושפע מדבר אחד בלבד - אומנות התקשורת או חסרונה.  

אין טוב ורע למעלה, יש טוב ורע למטה. על זה נאמר - מה שלמעלה, ככה למטה, אבל הפוך.

בתקופה זו מתנערים קליפות ונופלים מפני מהות.

יש מבחנים רוחניים, שאנשי רוח, מתקשים לעבור.  מה יגידו אזובי הקיר?

מי שאינו מקשיב לזמרת היקום, מפסיד את שיר האלוהות של עצמו.

האדם אינו רואה את הדברים כפי שהם, הוא רואה את הדברים כפי שהוא. כדי לראות דברים כפי שהם, רצוי לאדם, שישים עצמו בצד ויביט נכוחה על המציאות.

הרע יהיה כל עוד הטוב רדום. כשהטוב ישן, הוא לא ממש טוב, כי הוא לא פעיל. הוא פאסיבי. כדי להתחיל לפעול, הרע משקף לו את חוסר הפעילות של הטוב שבו, שלו. ותפנימו זאת היטב!

במידה ואתם מעוניינים להעביר מסר, שמאוד חשוב לכם, אבל אתם יודעים שהוא מנוגד לתפישת עולמו של הנמסר, חשבו לפני שאתם מוציאים מילים מהפה ותכננו היטב את המשפטים שלכם, כי זה שווה את המאמץ, אם אתם רוצים שהמסר שלכם אכן ייקלט ולא ידחה.

מי שיש לו כוח, הכלה, ההאזנה, ההקשבה, הגמישות הרגשית והמחשבתית, הספיגה, הסבלנות והסובלנות לכל צדדי המטבע, לבסוף יקלוט את האמת.

בעקבות הרגלו של אדם, לא ללמוד לקחים ממעשי העבר והווה, להיסטוריה האישית שלו ולהיסטוריה של בני מינו האנושיים יש נטייה לחזור על עצמה.

לקחת אחריות זה להפסיק לתת פטור עצמי על תחושת קורבנות.

אם הינכם מוצאים עצמכם מרחק שני צעדים לאחור, במקום להתמרמר על כך, חפשו לקחים שהשארתם שם, כצידה להמשך הדרך קדימה!

אופי נבנה על ידי מעשים אמיצים, נועזים, כאלו שבאוטומט, בטבעיות שלכם, אינכם עושים בדרך כלל. עשו כל יום מעשה אמיץ אחד!

המטרה של משפטי חכמה, שנראים לכאורה לא ברורים, היא לגרום למחשבה לפעול ולאו דווקא לקבל מסר לעוס, בלי להתאמץ להבינו.

אל תפחדו מביקורת! בטאו עצמכם ואת האמת שלכם. היו עדינים. אסרטיביות אינה פגיעה בגופו של אדם, אלא הסברת מהות רעיונותיכם בצורה בהירה.

האומץ לחיות, משמעו, לא לפחד מהם.

גבולות המטריקס הינם מקומות תודעתיים פנימיים, שבהם קרמה עוצרת אנרגיה מלזלוג לפעולה, לפני ביצוע חיבור ישיר עם האל הפנימי.

כמה שזה רחוק מכם עכשיו, כי אתם נמצאים בזמנים שונים, קרעי זיכרונות, מחשבות ורגשות:
הרגע הזה - הוא כל מה שקיים.

החופש מתחיל מהשחרור מהתמכרויות. למה אתם מכורים? צאו עכשיו מכל התמכרות ותתחילו לחיות.

מצב ערות יומיומי, מפריע לתודעה להתחבר לפנימי. יש לשנות תדרים, כדי להתחבר.

מלכוד 22 - אם תדעו את האמת, זה יאיים על עצם קיומכם הנוכחי.

מהות כישלון יכולה להתקיים ככזאת, רק אם תוך כדי פעולה או בסופה, לא לומדים לקח, לא מסיקים מסקנה, לא משנים תוכניות בהתאם לתוצאות.

יש ביניכם כאלו, שהלילה, ראש חודש, הנץ הלבנה, נזכרו, חלמו והתעמתו עם זיכרונות מן העבר, שעלו על פני השטח. זיכרונות אלו צצו להן בין ה - 13, ל - 14 לחודש, כדי להבין כיצד אלה החזיקו אתכם בלפיתת חנק, שהפעילה מנגנון האשמה עצמית, אשר מנע מכם מרבית חייכם לחיות את מי שאתם. בימים הקרובים שטפו במים של סליחה  את כל הזיכרונות הללו, אם הם של מעשים שלכם ו/או מעשים של אנשים ואירועים בחייכם, שגרמו לכם לשיתוק ואילמות עצמית/אישית במשך מרבית שנותיכם. הגיע הזמן לצאת לחופשי. סלחו לעצמכם, ראו עד כמה אתם כועסים על אנשים שסירסו אתכם בצורה זו או אחרת וסלחו לעצמכם על הכעס הזה.רפאו את רגשות האשמה. ואז... תכננו את ימיכם לפי ראות עיניכם ולפי רצונכם העמוק, זה שרוצה לצאת החוצה, לצאת לחופשי.

הגאולה והחופש נמצאים בין הזמנים

כאשר נכנעים לפחד, מסכימים לחוקי משחק שלא נחתמו על-ידכם, מאמינים שחושך הוא ישות, כאשר למעשה, תופעה זו נעלמת עם פתיחת אור.

חיפוש האמת מפגיש עם עובדות מעוררות פחד, הפוגמות בהמשך מחקר. חיפוש אמת ללא פחד, מאפשר גילוי מהיר, הפקת לקחים ויישום ללא התניות.

כל רגע קיימת הזדמנות לתחייה מחודשת

אם אתם לא מרגישים טוב בתקופה הזו, בימים אלו, תנו לגוף לנוח, ממש אפשרו לעצמכם לישון, כל שעות היממה, הגוף יתארגן מחדש מהטראומות שהוא חווה, הרגש והשכל יסדרו עצמם מכמויות המידע הבלתי ניתנות לבליעה בקלות שספגו, הנפש תתנקה ואתם תצאו מהצד השני חזקים ונחושים יותר בעשייתכם.

במקום לפספס רגעים אלו ולהתדרדר עם טבע הנפש לרפיון ודיכאון, נמלא את רגעי החיים בשאר רוח, גדלות הנשמה, גבורה ותפארת.

תמיד תפנו פנימה לניצוץ האלוהי שלכם כדי לקבל תשובות, לא החוצה.

בזכות אלה שיודעים, וחיים קצת מהידע הזה, אלו שטרם יודעים, יכולים להמשיך לישון בבטחה.

כמו שכשרוצים גלידה לבסוף קונים אותה, כך ניתן לדמיין את החיים משתנים לטובה בכל רובדיהם והם ירקמו עור וגידים אל תוך הדימוי הזה.

המצב הנוכחי משקף להיכן הגענו בהתפתחות הפנימית, היכן ניתן לשפר, עד כמה אפשר להסיט אותנו מהאיזון ואז להתמיד לחזור למרכז הפנימי.

המצב הנוכחי, המלחמה, העצב, המועקה מהמצב הלא פשוט משקף בעבורנו היכן הגענו בעבודת ההתפתחות הפנימית, היכן עוד ניתן לשפר, עד כמה אנחנו עדיין ביקורתיים, בעל פה או בראש, כמה אנחנו מנהלים את רגשותינו, עד כמה אפשר להסיט אותנו מהאיזון וללמוד לקחים לשיפור לעתיד הממש ממש קרוב.

החלק המואר של הירח והחלק האפל של הירח שניהם חלקים של הלא מודע של האדם. את החלק האפל, האדם לא תמיד מכיר. זה האני העיוור שלו. הוא יוצא לעיתים, בשעת כעס, מחשבות שליליות, התנהגות אימפולסיבית קיצונית ומקומות שבהם האדם מאבד שליטה על ביטוי עצמו. התיקון זה להכיר בשני חלקים אלו ולהשתמש בשניהם בצורה חדשה ונכונה יותר.

עולם המעשה הוא עולם הבחירה, שנשמות רבות מגיעות אליו בעיקר כדי לתרגל את חופש הבחירה שבו, מה שלא קיים במימדים אחרים. עם זאת יש תקופות על פני האדמה, שבהם חופש הבחירה מצטצמם מאוד, כדי לכוון את הנשמות לייעוד הגבוהה יותר, שלשמו הגיעו לעולם הגשמה זה.

הכי חשוב, כעת, לחזק, לפרגן, להעצים אחד את השני, לבנות יחדיו מערכת הרמונית של פרטים עצמאיים עם סמכות פנימית, שיתדרו אחווה ושיתוף.

הבנה של מה זה עם, מה זו משפחה, מה זה שבט, שיש לו שותפות גורל. 

כל אחד מתמקם בשותפות גורל, היכן שמתאים לו. 

יש שמתקרבים למרכז האירועים ויש שהולכים לשוליים, יש שמעדיפים להסתכל מהיציע. כל אחד מאלו הוא נכון לכל אינדיבידואל.

רצוי לבדוק שוב, היכן ניתן עוד לחזק, לפרגן, להעצים אחד את השני, לבנות יחדיו מערכת הרמונית של פרטים עצמאיים עם סמכות פנימית, שייתדרו אחווה ושיתוף.

לא מדובר באחדות, שמבקשת מכל פרט שיהיה דומה לפרט השני וכך למחוק את הזהות האישית, את הייחודיות הנוצצת של כל אחד מתושבי הארץ והעולם, מדובר על זרימה אנרגטית נכונה, תקשורת מיטיבה של ישויות אור, בגוף פיזי, כדי להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר הטוב בינינו, להכיר בשונות וביופי של הייחודיות של כל אחד ולעזור לכל אחד בסביבתנו להגיע להגשמת ייעודו.נדרשת עבודה ביחד בשיתוף פעולה בינינו, כדי לבנות מחדש את הראש הישראלי (הכיוון, המטרה, הייעוד שלנו כקבוצה), המוביל והפעם בלי שיש בו קצרים, פיצוצים פנימיים והפרעות בזרימת החיים.

לרפא את המערכות שלנו, לחזור להיות מה שאנחנו מבפנים כילד הפנימי הטהור, הטוב, המיטב, לפני שנפגע מטראומות הילדות מהורים שגם הם פגועי טראומות וכו'.יש להבין מי האויב האמיתי ולהחליפו (בכל דרך אפשרית אינטליגנטית) בניהול, בארגון, במנהיגות.כדי להחליפו יש צורך להתחבר, תחילה, לסמכות הפנימית שבתוכנו, למנהיג הפנימי, לאני הפנימי, לאני העתידי.

להביא את האני העתידי מן העתיד, במסע של קפיצת הדרך בזמן, כדי לחיות אותו כאן ועכשיו.הטקטיקה היא לעורר את המשיח שבתוכנו, כמו בסרט המטריקס, להיות נאו, האדם החדש, גיבור על שאכפת לו מעצמו, ממשפחתו וממשפחתו המורחבת, בשלב הראשוני עמו, בשלב במשני, תושבי ארצו, בשלב השלישי - כלל האנושות והיצורים החיים.

הטוב האלוהי הוא בלתי נתפש לבני אנוש, כיוון שהאלוהות אינה אנושית.

זה הזמן לעשות תיקון על כל מה שחרק ולא עבד ו/או לפחות להתחיל להתייחס לזה, לחקור את זה, לבדוק את זה ולהחליט החלטות מתוך ידיעה שתוצאות ביצוע החלטות אלו יישארו וישפיעו עליכם לאורך זמן.

דמיינו שאתם מצמיחים כנפיים של מלאך, כנפיים ארוכות, שכל נוצה בהן הינה חסינת-כל בעוצמתה ועשויה מפלדת אהבה טהורה לא חדירה להתקפה ואת הכנפיים הללו האריכו מעל כל תושבי ישראל וכל חיילי ישראל מקצה הדרום עד קצה הצפון ליצור חומת הגנה מגוננת, כך שיהיו בטחון מוחלט להמשך תפקודם ויצליחו בכל עשייתם.

דווקא עכשיו, מצווה להיות בתדר גבוהה, באנרגיה ואף בשמחה. כך תשמר היכולת להמשיך לבנות, במקביל להרס הישן וזה שלא עובד כבר יותר.

אנשים (וחתולים) ש"כאשר אתם נותנים להם אצבע, הם לוקחים את כל היד" הם מורים בחייכם לשיעור על נתינה במידה, במקום נתינה מרוקנת.

המלחמה על המין האנושי היא מלחמה ברובה תודעתית עם כלים מיסטיים. מי שלא יבין את העולם הרוחני, יהיה לו קשה לעבור את התקופה הקרובה.

כאשר אדם מזלזל בחירות שניתנה לו מלידה, יש שבאים לחמוס את החופש הזה ולהוות עבורו מבחן, כדי שילמד את הלקח של החירות המוסרית הנכונה. חוקי הטבע מלמדים על כך שברגע שאדם אינו יודע לחיות נכון עם החופש שניתן לו ואינו משתמש בחירותו בצורה נכונה ומוסרית, מיד קמים עליו מבחנים רבים, שנועדו להיטיב עימו כדי להבין מהו חופש אמיתי. 

ישנו בירור ניצוצות חיצוני, כזה שנעשה על ידי אנשים, שברגע מסוים ואולי ברגעים רבים, חושבים, שיש להם את היכולת לדעת מה האלוהות מתכננת, והם שופטים ומבקרים לחומרה אנשים אלו ואחרים, על סמך הרגשתם, הבנתם ורגש העליונות שיש להם הנשען על  תחושה ודאית של תפישת עולם זו או אחרת. לעומת בירור ניצוצות זה, ישנו בירור ניצוצות פנימי, שהוא יותר שקט, רגוע, עניו, אישי ונעשה בדממה של הנפש, הרוח והנשמה. זהו בירור תודעתי, שבו האדם בודק האם נותרו בו צללים מסוימים שעליהם יש עליו להשליך אור גדול פנימי, כשלשם כך עליו גם למצוא את האור הפנימי הזה, כדי להדליקו ולהאיר באמצעותו את הצללים המהלכים בקרבו. הכוונה היא לבדוק את השורשים של כל ההתרחשויות, שלבסוף באות לידי ביטוי כמוגשמות בעולמו החיצוני, ולשנות אותם מבפנים לטוב, כך שיהיה עולם חיים חיצוני יותר טוב. יהי עבודת האדם את עצמו במובן הזה, פורה! במיוחד חשוב הנושא בימים אלו. ערב שלישי טוב בטוח, שליו, מלא בהפקת לקחים, הבנות והתפתחות תודעתית. ❤🙏❤

לא סתם נקרא המשיח "מה - השיח?" או (המשיח, מלשון המדבר) הגאולה (אישית, משפחתית, לאומית ואנושית) תבוא מהתקשורת הנכונה, ההרמונית, זאת שחושבת היטב לפני שפוצה את פיה ולוקחת בחשבון את הצד השני.

קריטריונים להבחנה: הטוב-פעיל, מתקדם, מתפתח, תמיד בתנועה מאוזנת. הרע פועל לסירוס, אינוס, כפייה, צמצום, הקפאה, הפחדה, שאיבת חיים.

האם הייתם נותנים למישהו אחר לנשום במקומכם, לראות במקומכם, להריח במקומכם? אז מדוע אתם נותנים לאנשים מחוץ לכם לחשוב בשבילכם, להחליט בשבילכם, להכריע הכרעות משמעותיות בחייכם?

איך שולטים על תגובות פיזיות בזמן אזעקות? מתרגלים בזמני הפסקה בין אזעקות, נשימות, עצירה, ישיבה, נשימה, מדיטציה, הגיית מנטרות, התבוננות על רגשות, הרגעת תדרי המוח, כך הגוף נרגע ואז בזמן אמת, יש איזון יותר רב במערכות ויש אפשרות לשחק אותה רגועים יותר מאשר לפני כן. זה עניין של אימון, כדי להתאמן כשיש אפשרות, כדי להיות מוכנים, כשאין הזדמנות. תודה

איך מתמודדים עם חרדה ולחץ בזמן מלחמה: נשימות, התסכלות פנימה, התחברות לאני הפנימי, למרכז בקרה פנימי, שנותן שקט. אפשר לעשות זאת בישיבה ועצימת עיניים, אפשר גם לעשות את זה על ידי תוך כדי ההליכה, ריצה והחיים עכשיו, רגע להיזכר מי אנחנו, מה אנחנו עושים כאן, מה התפקיד שלנו ושכדי לעשות כל דבר, האיזון, הוא הכרחי. לי מיידית זה מחזיר איזון ונותן לי לקחת שוב מושכות לידיים. זה להישאר בהוויה הזו לכמה שעות, אם יש לך יכולת, כדי להפנים זאת היטב ולתת גם לגוף להיות באותו תדר של איזון, רגיעה והבנה גבוהה.

אל תאפשרו לקולות הסירנות לגרום לאיבוד עשתונות. התאמנו בבקרת התגובה הגופנית, כדי לתפקד באופן מירבי מול עצמכם וביחוד מול ילדכם.

הקרובים אליכם, נושאים בהווייתם, צביר מידע חי, שנועד להשלים תיקונכם, ללא קשר לערך או למשמעות, שהאגו שלכם מעניק לאותם אנשים.

מה שאנו עוברים כעת נחווה כטראומה אישית, קולקטיבית ובין דורית מזעזעת אושיות, הדורשת להפכה ללקח, למידה, הבנה, שתופנם אל תוך חיינו.

בני אדם משתמשים באותם מילים, כדי לתאר פרשנות מציאות אחרת. כדי לא להגיע לטעויות בהבנה, יש לברר תחילה את משמעות המילים אצל כל צד.

הכינו עצמכם לתקופה חדשה, בה כל אחד מחויב, להוציא מתוך מרתפים תת קרקעיים את המנהיג הפנימי ולהפעילו.

התקופה דורשת מהתודעה להיות איתנה ולמצוא את המשאבים הפנימיים שעדיין לא נחוו או שומשו על ידו, למען הכרה רחבה יותר של העצמי הסמכותי.

מי שעדיין מפחד רק מהאויב שבחוץ לא הבין עוד דבר. כי האויב נמצא בפנים, תרתי משמע.

בשעה זו, חשוב! לא להיתקע מול הטלוויזיה, להמשיך כרגיל: ללכת לעבודה, לצאת להליכה, לטייל בטבע, להיות בקשר חם וקרוב עם אהוביכם.

האמת, מסתבר שוב ושוב, אינה שייכת להמונים והם גם אינם רוצים בה, מכיוון שהיא מאיימת על הכרתם ועל היכולת שלהם לתפקד ברמה היומיומית.

החיים הם לא מה שמלמדים אותנו בבית ספר, בטלוויזיה ובתרבות כלשהי. לומדים מה הם החיים תוך כדי הליכה, עימות וחיכוך עימו.

בליבו של כל אדם תורה שלמה, המשוקקת לבוא לידי ביטוי, שרוצה לצאת לפועל להיות חיה ונחוות. משימתו של האדם להגיע אליה פנימה ולחיותה החוצה.

השלב הראשון בהעלאת הביטחון העצמי - לרשום את כל הדברים הטובים שבכם: תכונות, יכולות, מתנות לידה, כישרונות וכמה שיותר, הרי זה משובח.

הצדק האלוהי הינו גדילה והתפתחות לכיוון החופש, היצירתיות, הטוב, ההרמוניה, ההדדיות ואריגת שתי וערב של חומר עם רוח, רוח עם חומר.

לרוב, בני אדם מחפשים שקט, רוגע, שמירת הסטטוס-קוו, שמירה על הקיים, ובמקביל יש להם משיכה בלתי מוסברת לשלילי. למה זה קורה לדעתכם?

הגוף הינו הרכב שלכם בנסיעת החיים. דאגו לו לדלק נכון: מזון בריא רגש ומחשבה בריאים שינה ופעולה מאוזנים, גישה נכונה ותגובה מאוזנת לאירועים ואנשים.

יש אמת, כפי שהיא נראית מעולם הרוח ויש אמת שבאה לידי ביטוי בעולם החומר ונראית ע"י אדם. זוויות הפוכות אחת מהשנייה ובכל זאת אמת אחת.

האמת היא הפוכה, היא באה בצמדים, שנראים כסתירות שאינם קונפליקטים אלא שני צדדים של אותה מטבע. 

עדיף להיות חכם מלהיות צודק, בכל תחום בחיים, זה נותן בריאות לכם ולכל הסובבים אתכם.

כאשר אומרים שבני אדם אלוהיים, לא מתכוונים שהם נפלו מלמעלה, כמו מלאכים סוררים ורוצים לתפוס את מקום האלוהות, אלא שהם חלק מהאלוהות ולכן יש להם את כל מעלותיו אך בתוך אתגר החומר.

"כן ואכן מה דומים הם" (לאו טסה) כמה פעמים הנהנתם בהסכמה רק כדי שיעזבו אתכם בשקט, רק כדי לשמור על מצב קיים, רק כדי להיות שייכים?

בסיס בריאות נפש וסוד הניצחון הינה אמונת יסוד בלתי מעורערת באינטליגנציית-על אוהבת, המנהלת ומארגנת כל חלקה בחיים ואין אתר פנוי ממנה.

פחדים שהטרידו את מנוחתכם בעבר, חוזרים לזירת החיים, כדי לרפא אותם הפעם אחת ולתמיד.

תנו לסינכרוניזציה בחייכם להיות המדריך שלכם, הקשיבו לקצב של הדברים ותהנו מהמוסיקה הנחשפת לאיטה...

לצד השלילי, האנושות נחשפת לגאוניות של סה"כ ההון האנושי של עצמה.

דיוק וסינכרוניזציה גואים כעת. מי שמקשיב לרחשי החיים שלו, שומע ורואה, כי הדברים קורים בסדר מופתי, אחד גורר את השני, ויש התאמה גדולה יותר והבנה של למה הדברים קורים כפי שהם קורים, מה שבעבר היה לוטה בערפל. זאת אומרת, יותר צירופי מקרים, דברים שקורים אחד אחרי השני כאשר יש קשר בין שניהם, שהוא קשר שעושה הגיון לאדם שחווה אותם. העיניים הרואות מעבר לחומר רואות את זרימת הדברים, ההדרכה הפנימית פעילה ומדברת 


אם מקשיבים לחדשות שליליות או מפחידות, מרגישים גירוי של הפנוט להישאר לשמוע עוד מזה. וכך בלי משים התדר יורד.

תמיד שאלו עצמכם: "האם מה שמבקשים ממני מקדם את הייחודיות שלי, או מטשטש עד מוחק אותה" ובחרו כל פעם מחדש במיוחדות ושמירת הפרטיות שלכם.

בזכות ראיית היופי בכל אדם וההתעקשות לראות חיובי בשלילי, האנושות מתפתחת יותר כל שנה. לראות הטוב באחר, מחייב שמירת גבולות ברורים.

נשמה חופשית, שבאה ממישור שיש בו מעט חוקיות (דין, צמצום) נכנסת למישור החומרי בו יש הרבה מאוד חוקיות וקשה לה לעקל שאכן חוקי טבע קיימים. התבוננות רבת תשומת לב, תחשוף את השפעת חוקי הטבע על כל רמות חייכם ומשם תוכלו לנווט טוב יותר והעיקר ללא פחד מהלא ידוע. נשמה הבאה ממישור עם מעט חוקיות (דין, צמצום), נכנסת למישור חומרי בו יש חוקיות רבה וקשה לה לעקל השפעתם של חוקי הטבע על כל רמות חייה. הקשבה לטבע ומודעות עצמית מאפשרים ניווט טוב יותר של החיים וממעיטים את הפחד המגיע מחוסר הידיעה. נשמה חופשית נכנסת למישור חומר, פוגשת ריבוי חוקיות קשה לעקול. הקשבה לטבע ומודעות מאפשרים ניווט חיים וממעיטים פחד וחוסר ידיעה. 

תהליך בירור ניצוצות פנימי חשוב לא פחות מתהליך בירור ניצוצות חיצוני ומהדהד אותו. הפנימיות מבקשת לדעת מי האדם באמת.

להיות בפלוס אנרגטי מגדיל אור, אהבה ואת גילויי החיבוק האלוהי בעולם. להיות במינוס אנרגטי עושה את ההפך. תמיד תשאפו להיות בפלוס. כדאי אף לפתח את השריר הזה, של להישאר בפלוס תמיד!

האנשים בחייכם, כמו חרוזים בחוט השרשרת על צווארכם. את מי בחרתם להשאיר, את מי בחרתם להוריד, מה כל חרוז מסמל עבורכם?

כאשר אתה מבקש משהו, מהאלוהות, בתפילה או בכל דרך אחרת, אל תנסה שוב ושוב ושוב לבקש את הבקשה הזו, כי ככל שאתה חוזר עליה יותר אתה מחזק את התחושה של היקום, שאתה לא באמת מאמין שהוא מסוגל לתת לך את מה שאתה מבקש, ואז, הפלא ופלא, הוא ישדר לך בחזרה את חוסר האמון שלך ויוכיח לך שאתה צודק. במקום זאת, ניתן לבקש פעם אחת בעוצמת כוונה גדולה ולשחרר

אם דברים באים לכם בקלות, אל תקלו בכך ראש. אין זה אומר שזה בכיס הקטן שלכם. מאמץ ממושמע נדרש, כדי להמשיך זאת לאורך זמן ולהשריש זאת באופן יציב אל תוך אדמת חייכם.

באנו לעולם המעשה, כדי ללמוד לחיות אצילות

כמו שכששולחים חץ מקשת, משחררים אותו לחופשי, שיגיע למטרתו, כך בקשות מהיקום יש לשחרר אחרי הבקשה, במקום לבקשה שוב ושוב מחוסר אמונה.

כלכלת הגוף, הנפש והרוח חשובים לא פחות מכלכלת הבנק.

אין דבר כזה "מחלה". יש דבר כזה "תהליך ריפוי וניקוי רעלים מהגוף והנפש".

אם הגעתם לגוף הזה בתקופה הנוכחית משמע שהגעתם לגוף שמלכתחילה הוכן להינדוסים הסביבתיים שקיימים בה. כעת נותר לתחזקו ברמה התודעתית.

אין להתחמק מאחריות. עדיף להקדים לעשות התחייבויות, כמו גם לאנשים שאתם מחויבים להם, במקום לברוח לקרן זווית, כך הופכים למנהיגי חיים.

במקום לנסות לשלוט בכל ולהיות חסרי שליטה על הנטייה לעשות זאת, נסו לנהוג בחכמה במקום להיות צודקים.

תחשבו אור, יהיה לכם אור, תחשבו אהבה יהיה לכם אהבה, תחשבו שלילי, לא יהיה לכם שלילי, אלא פחות אור ואהבה, חבל.

הקשבה חזקה פי מיליון מתגובה.

לעשות סדר בחוש הראייה וחוש ההקשבה זה לסנן מה שעדיף כבר לא לראות ואף לא לשמוע ולפנות מקום בזמן ובחלל, למראות ולקולות מעצימים.

אל תפלו, מהר מדי, בטרנד: "להעיף חברים", רק בגלל שלא נעים לכם איתם פתאום. לפני שתחליטו היזכרו, לרגע, בדברים הטובים, שהם העניקו לכם ואז תבחרו.

החיים מלאים אירועים, שעשויים לעורר חשש ופחד. האתגר - לצלוח ולעבור את כל ההפחדות ולא לתת להן להפריע בשמחת חייכם ושל יקירכם. 

כל דבר שקורה הוא לטובתכם העליונה, גם אם כרגע, זה נראה בדיוק ההפך.

אם יש דבר אחד שהחושך פוחד ממנו,  זה האור. עובדה, שכשפותחים אור החושך נעלם. אולי הוא לא קיים...?

רעיון המייצר פחד וחרדה הוא רעיון ולמרות שכמו כל רעיון, סופו היה אמור להתגשם, אין בו כוח להגשים דבר, בגלל היותו שלילי.

היכנעו אל תוך הייחודיות של עצמכם ופעלו ממנה מתוך נאמנות עצמית, ללא צורך לחקות אף אחד מבחוץ, כך הצלחה ואושר יסובבכם. 

שמרו על גבולותיכם, ובמקביל על תשכחו לשמור על הגבולות של אחרים.

זה חשוב להתבונן במודעות על עצמנו על כל מעשינו, התנהגותנו ותגובתנו, אם אנחנו רוצים לעבור מעבר לאוטומט ולרובוטיקה האנושית.

זה יופי שאתם יודעים לקבל, כל הכבוד, אתם אוהבים את עצמכם, אבל אל תשכחו לתת בחזרה, זה גם חשוב, אחרי הכל.

צורת מציאות מתארת דרך חשיבה, דרך התערבות בעולם. כך צורות מציאות הן כמספר דרכי החשיבה שקיימים בעולם.

שחרור מטראומות עבר זה להישאר עם התובנות, שהן באו ללמד, נקיות מתחושות ורגשות שליליות.

האם אותם סיפורים שאנו מספרים לעצמנו והופכים להיות חלק ממי שאנחנו, מבוססים על מציאות אובייקטיבית, או שהם רק "יצירה אומנותית"?

אם אתה מוצא עצמך חופר ולא מוצא כסף, תתמיד לחפור, לבטח תמצא זהב, ולו אך בגלל ההתמדה בלבד. משפט קונטרה, לא ממש, למשפט המופלא שאומר: : כאשר אתה מוצא עצמך שחפרת בור, כדאי שתמהר להפסיק לחפור" - כמובן כדי שלא תיפול בו. והכוונה במשפט מדהים זה, הוא שאם אתה מוצא שאתה מוציא יותר מדי כסף, או אנרגיה או זמן על דבר מסוים, בלי שזה נותן לך כלום, אז תפסיק לחפור ותתחיל לייצר. לעומת זאת, המשפט למעלה מדבר על יכולת ההתמדה, שכאשר חופרים ומשקיעים כדי לבנות למעלה, לא עוצרים באמצע העבודה, גם אם לא כל כך מהר מוצאים תוצאה, כי הפיתרון יכול להיות סנטימטר מתחת.  

כשהחיים לוקחים אתכם לתפנית לא צפויה, היו נועזים וקחו אותה. יתכן שתמצאו בה את עצמכם יותר ממה שחשבתם שאתם, במה שהינכם עושים כיום.

כאשר שולחים בדמיון אור מרפא לאלה שמציקים, מכעיסים ומרגיזים אתכם במחוץ, אתם מרפאים את מקור ההתקפות האלה מבפנים.

למדו תגובתם של האנשים קרובים ואז למדו לחיות עם זה בהרמוניה, איזון ושלום. אחר כך הרחיבו את המעגל הזה עד שתגיעו לכל האנושות.

המציאות זה עניין של פרשנות - תפרשו חיובי.

לאחוז חזק מדי באגו ובכבוד עצמי דחוס, מפריע לחוות חוויות מלמדות.

הטבע השתדל לייצר אדם ייחודי כך שאין אחד דומה לשני. לרצות להיות מישהו אחר, נוגד את טבע הדברים. חידוד הייחודיות היא דרך האושר.

אדם שבאמת ובתמים אוהב את עצמו ללא תנאים, אינו מזיק לעצמו ואינו מזיק לאחרים.

היום זה כבר לא פופולארי להיות חיובי, ובתור מרדנית מלידה, תמיד אבחר להשתייך למיעוט.  

הגוף אינו מבחין בין מציאות חיצונית ומציאות פנימית מחשבתית. זהו הסוד של יצירת מציאות ורפוי עצמי.

זכרו שתמיד לפני עלות השמש, החושך הוא הכי גדול, התחושה היא הכי סופנית והתקווה נראית כלא קיימת, ואז קרני השמש המאירות יוצאות...

השלב הראשון בריפוי עצמי הוא לסלוח לעצמנו על כל טעויות העבר ולשחרר את הפחדים הצמודים לטעויות הללו, לחופשי באהבה לאלוהות.

כדי לצאת מהמטריקס שהינו שתי וערב של פעולה ותגובה, יש לקחת אחריות ולפעול בהתאם, במקום לזרוק החוצה האשמות.

כשהעולם אינו משתף פעולה עם חלומותיכם, זהו שיקוף של מידת האהבה שלכם לעצמכם. רפאו את המקומות שאינכם אוהבים בעצמכם והשיקוף ישתנה.

הפרשנות שלנו על המציאות, לעיתים, מזיקה יותר, מהמציאות עצמה.

כל שעליכם לעשות, כדי לדעת איך אתם בתקשורת בינאישית, זה להתבונן בתגובות שאתם מקבלים.

יש מפעלי חיים, שנבנים לאט. ככל שהתהליך איטי, כך התוצאה חזקה, איתנה, מרהיבה ביופייה, יעילה בתנובתה, ופורייה ביכולותיה.

איזו תכונה מתאימה לכם יותר: שאפתנות או חופש? לכל אחד מאלו שיעורי חיים בהתאמה. להבין זאת יגרום להצלחה מהירה יותר במבחני חיים.

עדיף להגיב מתוך התבוננות מאשר באימפולסיביות. התגובה הראשונה מביטה פנימה והחוצה ומתאימה את התגובה באופן מנוהל, התגובה השניה חסרת שליטה ונובעת מחוסר מודעות זמנית.

רגשות אשמה - OUT אהבה עצמית - IN - רגשות אשמה משאירים אתכם בתדר נמוך שלא מאפשר לכם להרים את הראש. הגיע הזמן לזרוק אותם לפח.

הגיע הזמן להוציא מצ'אקרת הגרון את מה שיש לכם להגיד, ולהגיד אותו למי שיש לכם להגיד, שמחכה להיות נאמר, כבר הרבה מאוד זמן ולעשות זאת באסרטיביות.

קצת אמונה ביכולות שלכם, לא תזיק

גם אם מאמינים בכוח היצירה והבריאה של המחשבה וגם אם לא, כדאי לא להתעסק איתה ואם כבר כאן, אז לחשוב מחשבות שבאמת רוצים שיתגשמו.

יכולת המחשבה לברוא מדגישה את החשיבות הענקית של פיתוח יכולת ה"מיקוד", ככוח מנטלי אנושי, שירכז את האנרגיה במחשבות רצויות בלבד.

ההכחשה של כוח היצירה שבמחשבה והרגש האנושיים והעקשנות להישאר חסרי דעת, בונים כל יום מחדש את הגהנום שבתוכו בני אדם חיים.

לפעמים קשה מאוד לעכל את העובדה, שהדבר שמפריע מבחוץ, מוקרן מצל שקיים בפנים.

 לא נורא. תתחילו שוב. והפעם, תתמקדו באהבה עצמית. לאחר מכן, לא תצטרכו יותר להתאמץ.

חרדה יוצרת וגם אהבה יוצרת והבחירה היא זו שקובעת את איכות החיים שנחיה בה. חרדה יוצרת כמו שאהבה יוצרת וכאן זה עולם הבחירה. היופי שבתקשורת הבינאישית הינה הכלת עצמי והאחר בעת ובעונה אחת באותה התייחסות של הלב. התקופה הקרובה תפגיש עם האומץ להתגבר על פחדים שנחשבו כבלתי מנוצחים. החיים יספרו לכם מה משמעותם, דרך סיטואציות חיים, שיפגישו אתכם עם מקומות הקוראים בתוככם לפיתרון. לאהוב את עצמכם זה גם לאמן שרירים חלשים, שזה ממש לא נעים ואפילו כואב לחזק אותם. מה עושה את ההבדל בין אדם שאנחנו אומרים עליו ש"יש לו אופי" לבין זה שאנחנו אומרים עליו ש"אין לו אופי"? תשובה - כוח רצון! החיים מלאים אפשרויות לחיות את הפוטנציאל המלא שלכם. אם דלת אחת נסגרת, שניה, שלישית ורביעית יפתחו. אמונה היא כוח עמוק, שבא לעזור לנו, כאשר עייפנו מלקוות רק באופן שכלי. אותה "התמדה" שעשויה להשאיר אותנו במקום לנצח, אם לא נזוז, באפשרותה להביאנו למחוז חפצנו, אם נלך כל הזמן מההדף שלה לעבר המטרה. אלו שמונחים על ידי שליחות גדולה מהם והולכים בעקבותיה ללא פחד מהמכשולים שבדרך, הינם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר להגשימה! כאשר אתם רואים או שומעים את המשפט הזה: "מי שלא צודק, מגיע לו לסבול", הדבר הראשון שעולה לכם בראש זה איזו עוולת של משפט הוא זה, איזה מן אדם יכול לחשוב ולכתוב משפט שכזה? איזה רוע עומד מאחורי אמונת יסוד שכזו. "אני... אני לא מדבר ככה, אני לא חושב שמי שלא צודק מגיע לו לסבול". האומנם?... האמת היא, שכולנו בלי יוצא מן הכלל חוטאים בתקשורת שכזו לא פעם ולא פעמיים. ואנחנו אפילו לא שמים לב, שזה מה שאנחנו עושים כל הזמן. המנטליות שאליה נולדנו עושה הבחנה בין טוב לרע, צודק ושאינו צודק ורואה בהענשה כדרך היחידה שבה האדם יוכל "לחזור בו בתשובה".
מי ששתול היטב על פלגי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה המערבית כמו המזרחית ומבקר לעיתים קרובות אצל חוכמות הרוח, יודע היטב שבני אדם טרם למדו לדבר באופן אותנטי, שמשקף את מה שהם באמת צריכים ורוצים, אלא שהתקשורת שלהם היא יותר תגובה מתוך התניות פנימיות וחיצוניות כמעט על אוטומט, אפשר להגיד, אפילו, כמו רובוטים: חוזרים על אותם משפטים שוב ושוב, נכנסים לאותם סרטים עוד ועוד, יוצאים להם מהפה משפטי האשמה וביקורת כלפי עצמם וכלפי אחרים, אבל קשה להם מאוד לבטא - מה הם רוצים מהאדם שאליו הם מוסרים את המסר. ממש קשה.
כך הפכה האנושות להיות "צדקנית". כולם צדיקים גמורים, וכל היתר, לא! שזה אבסורד שאומר שאם אני צודק אז כל היתר לא צודקים. אבל אם גם את חושבת שאת צודקת וכל היתר אינם צודקים, אזי יוצא, שיש לנו בכל רגע נתון, 100 אחוז צדקנים ו - 100 אחוז אנשים שאינם צודקים בעת ובעונה אחת, במקביל וכל הזמן. אפשר להבין מכאן את ההשתלשלות של כל הסיפור האנושי: מלחמות, התנגדויות, חוסר הבנה, קצרים בתקשורת, סבל במערכות יחסים, קבוצות נגד קבוצות, גירושין, התעללות נפשית, אלימות מילולית שמסתיימת באלימות פיזית וכו', תמיד יש את מי להאשים שם בחוץ ואם לא מוצאים, אפשר כל עת למצוא מישהו להשליך עליו איזו בעיה שיש לנו, כדי שהוא יהיה השעיר לעזאזל.
את אותו שעיר לעזאזל יהיה אפשר להקריב כקורבן למולך ה"קורבנות" האישית. לדוגמא: במקום להגיד: "אתה לא מראה לי אהבה", "לא אכפת לך ממני", "אתה לא מקדיש לי זמן", "איך אתה יכול להתייחס ככה לאמא?" "למה אתה עושה לי את זה?" ואפילו צדקניי צמרת מדופלמים יכולים לשלוח משפטים לא פחות ארסיים לאוויר העולם, כמו: "התקשורת שלך עוינת", "לך תלמד איך לדבר" וכו' משפטים, המשתקים את זה שפונים אליו, מכווצים אותו וגורמים לו או להשתתק, או לברוח, או להתקיף.
במקום כל זה אפשר פשוט להגיד, "אני צריכה שידברו אלי יותר יפה, כדי שאמשיך להרגיש טוב עם עצמי, לכן אני מבקשת ממך אם תוכל לדבר איתי, בבקשה, יפה", "אני צריכה מילות עידוד, כדי לעודד את נפשי העייפה, לכן אני בעצם מבקשת ממך שתיתן לי מילות עידוד, רק אם זה יבוא ממך ללא כורח ובלי שתרגיש כפוי לכך". "אני צריכה להיות במגע עם אנשים, כדי להרגיש לא לבד, לכן אני מבקשת ממך לבוא אלי יותר, בבקשה אם תוכל לעשות זאת, אולם רק אם תעשה את זה מבלי לחוש לחץ או כפייתיות".
וההמשך החשוב הוא: "ואם אתה לא יכול לתת לי את זה מתוך המקום החופשי שלך ומתוך הרצון העצמאי שלך, אז אני לא צריכה את זה, כי אני לא רוצה שמישהו ייתן לי משהו, מתוך כפיה או כורח כי זה לא מה שיגרום לי להיות פחות לבד, או להרגיש יותר עם ביטחון עצמי" וכו'. זוהי אותנטיות במיטבה. ובשביל זה יש לפתח גם כנות עצמית. להגיד מה הצרכים שלנו. בסופו של דבר רוב בני אדם, אם היו פועלים לפי הטבע הראשוני שלהם היו אומרים "תודה" ו"בבקשה" כל הזמן, בכל תקשורת.
זאת אומרת, שהם היו מבקשים - מספרים על הצורך שלהם, ומודים - על קבלת מענה לצרכים שלהם. רוב בני אדם רוצים לעשות שני דברים עיקריים: לתת ולקבל. במקום שלבני אדם אין מה לתת ומה לקבל, הם לא יישארו לאורך זמן. כמו כן, מערכות יחסים שאין בהם אפשרות לקבלה ונתינה, אלו מערכות יחסים, שהזמניות שלהן הולכת ומתקצרת כל רגע שעובר. הצורך הבסיסי של כל בני אדם זה לתת ולקבל. גם לקבל משהו, נחשב לנתינה לצד שנותן. כי הרי אנחנו יודעים כמה קשה לנו למצוא מישהו שירצה לקבל את מה שיש לנו לתת לו ולתת בכלל.
אם מערכות היחסים שאתם נמצאים בהם זקוקים לריענון של תקשורת מקרבת
אם לכם באופן אישי יש רצון להתקרב יותר אל עצמכם לבטא את עצמכם בצורה הכי מקסימלית,
לעלות על הבמה של החיים שלכם ולא של אחרים ולהיות אדונים לגורלכם,
צרו קשר איתי, מיכל תבל, מאמנת לתקשורת מקרבת ולביטוי עצמי מלא.
השאירו את הפרטים שלכם בלינק https://bit.ly/3Y9huLH, ואצור עימכם קשר תוך 24 שעות. תודה, נשתמע, ונתראה

כמו שריח נוטה להישאר אחרי שמקורו משנה מקום, כך אדם, משאיר רושם אחריו. בהתאם לטיב רושם זה, כך תהייה האווירה שתלווהו בגלגולו הבא. כשאתם רואים ירוק, תראו ירוק יותר, כאשר אתם רואים כחול, תראו כחול יותר, כאשר אתם מקשיבים לאדם תתבוננו ממקום גמיש ואלסטי, במקום להגיב. כאשר אדם במגמה חיובית, והוא יודע שהעולם הוא בחלקו המירבי השתקפות של תודעתו הפנימית, אזי הוא יכול ליצור את הירוק ירוק יותר על ידי תשומת לב יצירתית וכך גם יכול להפוך כל צבע אחר למבריק יותר, בוהק יותר, זוהר יותר. כאשר אנחנו מגיעים לבני אדם אחרים חוץ ממנו עצמו, שם נגמרת היכולת להפכו באופן יצירתי ליפה יותר, בגלל המרקם המכני ממנו מורכבת אנושיותנו. כך שכדי לראות את האדם יפה יותר, ניתן יהיה להשיג, בכך שבמקום שכאשר יקשיב לאדם ויגיב במיידי רגשית, שכלית, התנהגותית, מעשית ודיבורית, ירווח קצת את תודעתו על ידי גמישות אלסטית, כדי להכיל התנהגות מסוימת של זולתו, יש לעיתים שיגיע לאותה נקודה, שבה מתוך הקשבה וגמישות, יבין לעומק את האחר, ולפתע יתפש אצלו הלה, כחבר, רע ואח, מה שבימים רגילים אין האדם מסוגל לעשות, כי הוא במצב רוח נוקשה, כזה שרק הוא והאגו שלו מכונסים תחת כנפי תודעתו בלבד ואין לו מקום להכיל בתודעתו חוץ מאת עצמו בלבד. האהבה החשובה ביותר שאתם יכולים לתת זו האהבה ל"ילד הפנימי" שבתוככם. האגו טוב בשביל עצמו ולפעמים לא מאפשר לדברים גדולים ממנו, כמו "הנשמה" להנהיג את מרכבת האדם. האגו - אם הוא מקבל את מקור הכוח שלו מהנשמה הוא חיובי, אם הוא מקבל את הכוח שלו ממקורות חיצוניים אז הוא עשוי להיות לא חיובי. הוא תלוי בסביבה ויכול ליצר תגובות לא רצויות כתוצאה מכך. המוטיבציה שמגיעה מהאגו מקבלת את הכוח שלה מהנשמה, ללא המעיין, אין מים בבריכה. האגו מתקשה לראות את האגואיסטיות של עצמו, אינו יכול לבחון את הסתובבותו סביב זנבו שלו. אם כואב לכם משהו, תפסיקו לעשות את מה שגורם לכם לכאב. מציאת הסיבה, היא אומנות בפני עצמה. שוב קמתם בבוקר ואתם מרגישים שמה שהיה אתמול, יחזור על עצמו גם היום? אזרו אומץ, לעשות היום את השינוי, שיקים אתכם מחר בבוקר שמחים ומאושרים. בתקופה הקרובה, שתבוא עלינו לטובה, מי שישמור על המרכז שלו ויפתח יכולות מיקוד, יצלח אותה בשלווה. תהיו כנים עם עצמכם, זה מה זה עוזר להיפטרות מתחושת הקורבנות, העצב והדיכאון. מי הוא בעל הגוף ומי הוא זה שמרגיש, ומי הוא זה שחושב? אם אינכם גופכם, ואינכם רגשותיכם, ואינכם מחשבותיכם, אז מי אתם בכלל? בתקופה זו, שבה התחושה היא שההיסטוריה העכשווית מקבלת תפנית לא מוכרת, כל אדם עובר את התיקון שלו בשקט של חדרי החדרים של הלב. כדי להשיג התקדמות בהתפתחות המודעות, יש לתת קדימות לכנות ההתבוננות במקור והסיבה לתגובתנו לאירועים חיצוניים, אנשים ומצבים. לא משנה כמה חזק אתם ישנים, ישנו כוח בתוככם ו/או מחוץ לכם שמוודא שבמוקדם או במאוחר, תתעוררו! אילו חזר האדם על מחשבות האתמול רק 50%, דהיינו! ואילו חזר רק 85%, דהיינו! אולם הוא חוזר על מחשבות האתמול 90% ומרביתן שליליות, אז... לפעמים השמים עושים קולות של נפץ ורעדה, ברקים ורעמים, כאילו עומד לרדת מבול, ולבסוף יורדים מכל זה טיפה אחת או שניים, כך גם התקופה בה אנו חיים... בסופו של דבר תבינו כמה תשומת לב מיותרת ל"מה אחרים יחשבו עלי ואיך הם יגיבו אלי ולמי שאני" עוצר אתכם מלחיות ולהגשים את מה שאתם. כשמישהו או משהו מכעיס אתכם, אל תדחיקו את הכעס. שבו עימו ותתבוננו בו, תרגישו אותו היכן הוא ממוקדם בגוף ומה הוא בא לחדד לכם על עצמכם יש איזה מנגנון ששומר, שלא נעשה קפיצות דרך מיותרות ולא נוכל לעבור, כדי שלא נתרסק https://bit.ly/3GqYXEy לא תמיד חייבים להיות בעשייה. יש לתת זמן לספיגת חוויות, עיכולם, הנאה מההזכרות בהם, הפנמת השיעור, מציאת לקחים ובחירת יישום להמשך. עשיית דברים מתוך אמונה פנימית יוקדת ללא פשרות, שאין לה עניין במה יגידו או יחשבו, היא מסוג העשיות, שנותנות חותם בתוך המציאות לדורות ידע הוא כוח, כאשר חיים אותו. אם הוא נשאר כאינפורמציה בלבד, הוא רק מעמיס על המערכת. כאבן הנופלת לבריכה ויוצרת גלים, כך מחשבה מייצרת גלים: שכאשר פוגעים בדבר, ממשיכים להדהד הלאה, וגם חוזרים לשולח, מכמה עברים. במקום לחפש כיעור באחר ולמוצאו, עדיף לחפש והתמקד ביופיו הפנימי והחיצוני ואז יופי משתקף בפני המתבונן, בחייו, הרגשתיו ובחוויותיו. ערכים, מוסר, חכמה, בינה ודעת
כאשר נחיים באופן מלא בכל שטחי חייכם,
ובכל רגע נתון נחווים על ידכם,
ולא כאשר הם משמשים ככלי נשק,
כאצבע מאשימה כלפי האחר,
כאשר הם הופכים להיות אחד עימכם,
הינם ההגנה הטובה ביותר עבורכם,
והם היחידים שעשויים להעניק ביטחון בריאותי ונפשי
בחיים עצמם, לכם ולאלו שאתם אוהבים.

חקרו מהי האחראיות האישית שלכם למה שקורה וכיצד ניתן לרפא זאת בחלקת האלוהים הקטנה שלכם תהיו סבלנים אחד לשני שאלו את עצמכם, איך אתם יכולים לתרום את חלקכם לריפוי העולם הזה יש באנושות חלק שיוצר מציאות. חלק זה דורש מבני אנוש לקחת אחריות על כוח זה וליצור עולם יפה וטוב יותר וזה מבקש להתחיל כל אחד עם עצמו קרמה נוצרת כאשר חיים בזמן עבר או עתיד. היא אינה נוצרת, כאשר חיים ועושים בהווה. זמן הוא כמו כסף, הוא כמו כוח החיים - צריך להשתמש בו בחכמה ולא לבזבזו יותר מדי על דברי יסרק. אתגר החירות: לחתור ליצירת עתיד טוב

חקרו מהי האחראיות האישית שלכם למה שקורה וכיצד ניתן לרפא זאת בחלקת האלוהים הקטנה שלכם תהיו סבלנים אחד לשני שאלו את עצמכם, איך אתם יכולים לתרום את חלקכם לריפוי העולם הזה יש באנושות חלק שיוצר מציאות. חלק זה דורש מבני אנוש לקחת אחריות על כוח זה וליצור עולם יפה וטוב יותר וזה מבקש להתחיל כל אחד עם עצמו קרמה נוצרת כאשר חיים בזמן עבר או עתיד. היא אינה נוצרת, כאשר חיים ועושים בהווה. זמן הוא כמו כסף, הוא כמו כוח החיים - צריך להשתמש בו בחכמה ולא לבזבזו יותר, מבלי לאבד את חוויית הרגע הזה. לחיות בהווה באופן מלא. להיות בהווייה ועשייה במקום במחשבה. אל תתנו (לשים תנאים על) את האושר שלכם, בשום דבר שצריך להקדים לו, מבפנים או מבחוץ. ספק "רע" זה הספק בעצמנו, ביכולות שלנו, בהיותנו "צלם אלוההי ממעל" וספק "טוב", הוא ספק בכל מי שרוצה לשלוט בנו ולא שאל את דעתנו בנושא. "ואהבת לרעך כמוך" מצריך אהבה עצמית תחילה, שכן אם לא, כיצד נאהב לאחר כמונו? אז לאהוב ללא תנאי לעצמי, קודם לאהבת האחר. תהיו עדינים עם עצמכם בביקורת עצמית ולגמרי לא שיפוטיים כלפי אחרים. אינכם אחראיים להתפתחותם של אחרים, אלא רק על זו של עצמכם. תהיו עדינים עם עצמכם בביקורת עצמית ולגמרי לא שיפוטיים כלפי אחרים. לא אתם אחראיים להתפתחות של אחרים, אלא רק על זו של עצמכם. יש הרגל אחד חיובי ביותר וכמעט יחיד שעוזר ביציאה ממצרים (מהמטריקס), וזהו ההרגל להכיר בכך שיש לנו הרגלים מעכבים ולבטלם. לעשות מה שקל ופשוט אתם יודעים כבר לעשות, אבל לעשות מה שדורש מאמץ וטרם עשיתם מספיק פעמים, זה מה שיוצר את האופי שלכם. לעיתים היקום מאט את צעדנו, כי בכך הוא מבקש שנשחרר לחופשי הרגלים מגבילים, שעיכבו את ההתפתחות ההכרתית שלנו. אם דברים לא זזים לכם, אחרי שהתחילו להתניע, יתכן שיש בכם משהו, שרוצה לשוות צורה, עם אידאל ששייך למה שאתם רצים להשיגו. שתי בחינות במחשבה, האחת רעיונית, שעשויה להישאר ככזו לנצח והאחת מחשבת עשייה, מחשבה, שבשורש הווייתה דחף חכמה לעשות, להגשים וליצור. בעליה וירידה בין עולם המדומיין/אשלייתי, לעולם המטריקס/התעוררות לאשליה, אל תשכחו לבקר גם בעולם האור - העולם האנרגטי מעבר לאשלייה. זכרו כימעבר לעולם האשליה ועולם המטריקס - אליו מתעוררים הערים, יש את עולם האורות, האמת והיופי השמיימי, הקיים במקביל כל העת. בנו מעלית עולה ויורדת, המבקרת ב"עולם המדומיין" בו האישיות שלנו חיה, ב"עולם המטריקס" שזהו עולם העירות ו"בעולם האור" שזהו עולם האירות. לדעת משהו, אינו אומר שיש לך אותו. כדי להיות בעלים של ידע, יש להפנים אותו, משמע - לחיותו. עד לשלב הזה, הדעת אינה קיימת עדיין. לא נחצה השלב. לשמוע ידע ולזכור אותו זה דבר נהדר, אבל רק כשחיים אותו זה שווה משהו. ידע שאפשר לחיות, זה מה שעושה הבדל בין אינפורמציה לידע חי. כשאתם קמים בבוקר, חייכו. לפני כניסה לעבודה בבוקר, חייכו. לפני הרמת טלפון למישהו, חייכו. זה ישנה את הפידבק בוודאות. במקום להשתמש בזמן בלחפש בחוץ אויבים ולמצוא אותם, נצלו את הזמן היקר שלכם, לחפש הזדמנויות, ליצור ולהגשים עצמכם. כל יום כשאתם מתעוררים מהשינה תכריזו לעצמכם, שאתם הם אלו שתביאו לעצמכם ואחרים את השינוי הטוב והמיוחל, גם אם זה יתבטא רק בגישה נחמדה אחת, שתנקטו בה. בעולם המשווע לאהבה והקורס תחת שקרים ועוולות, לצפות שאחרים יעשו את העבודה בשבילכם, זה כמו לבקש מילד קטן להביא את המשכורת לבית. גם הרעיון, המייצר פחד וחרדה הוא רעיון, וכמו כל רעיון, סופו להתגשם. רצוי לבחור בקפידה את הרעיונות המאכלסים את תודעתכם. לא רק שחינכו אותנו להרגיש אשמים בעצם קיומנו, אלא שלימדו אותנו להתייחס בחשדנות גם לכל אלו שמסביבנו. תכתיב מדויק לחברה חולה. קרמה נוצרת כשהתודעה האנושית ממוקדת בעבר או בעתיד. תשומת לב בהווה מאפסת קרמה ומאפשרת זרימת אנרגיה קוסמית דרך האדם וחיים בהגשמה. קרמה נוצרת כשחיים בעבר או בעתיד. חיים בהווה אינם יוצרים קרמה, אלא מאפשרים את זרימת האנרגיה האלוהית דרך מרכבת האדם לאנושות. אחת התוצאות של החינוך החילוני והדתי, הינה חיים מתוך תחושה שאת/ה אשם/ה במשהו, עד שיוכח אחרת. לחיות מתוך אשמה כוזבת גורם עיוות נפש. מבחן האהבה הוא ההתמדה. לדפוק את הראש בקיר, לא ישבור אותו, אלא את הראש. עדיף להקשיב לחישת הלב, המורה את הכיוון הנכון. (לאוהבי שעשועוני מילים) כדי לצאת מדיכ-און, יש לדייק את השימוש באון. כדי להיפתר מחרדה, יש להפוך את כיוונה של הדרך, לעבר ייעודה. העולם לא יוכל להנות מהמתנות שיש לכם לתת, אם לא תספרו לו על כך. אל תחיו בצד האפל של הצניעות, שסותם לכם את הפה ואת הגשמת עצמכם. להגיע לשלוות נפש (לא לאדישות) זה רק תחילת הדרך, אז תבינו כמה כדאי להזדרז להגיע לשם (אבל, בלי הלחץ). תעצרו שניה... תירגעו, קחו נשימה... תתמסרו לרגע הזה תעצרו שניה... תירגעו, קחו נשימה... תחיו את הרגע שוכנעתם על ידי כשפים ולחשים (הקודים של המטריקס), לוותר על כל מה שאתם, כדי להרוויח מעט כסף, שהופך אתכם להיות עבדים משועבדים. אם הייתם עסוקיםכל הזמן בבניית הייעוד של עצמכם, לא היה לכם זמן לשפוט את האחר ולהתקרבן על מר גורלכם. כל אדם יש לו את הייחודיות שלו מבלי להתאמץ עליה כלל, זה משהו שאף אחד לא יכול לקחת ממנו. אין צורך בחיקויים ואין צורך בתחרות. כל עוד אינכם מזהים עצמכם עם הנשמה הנצחית, אלא עם כל מחשבה חולפת בהכרתכם, הינכם קלים לשליטה מבחוץ, נוחים למניפולציה, פתוחים לשליטה והנדוס מוחי. הטבע מושלם באי מושלמותו וכך גם האדם. זה שברא את הכל, הוא מעבר לכל מילה ולכן אין מה להגיד עליו וכל מה שניתן לאמר עליו מצמצם את האפשרות להכירו. כל פעם שמוצאים אתם עצמכם מפחדים, צאו מהשכחה וזכרו מי אתם באמת. מיד שחררו את כל הפחדים לאלוהות ולעצים. עד אשר לא תכירו באני האמיתי שלכם, פחד יהיה מנת חלקכם. שאלו עצמכם, מי מפחד בי, האם ההכרה שאני זמני או ההכרה שאני נצחי? כל שבן אדם היה רוצה לעשות מהבוקר עד הערב זה להגיד
"בבקשה" ו"תודה", ז"א לזהות מה אנשים צריכים, ולתת להם את זה, מבלי להתבייש לבקש מה שהוא צריך לעצמו ולקבל זאת. במקום זאת הוא מוצא עצמו שופט ומתקרבן. כשילמד לחזור לטבע הבסיסי שלו, שהינו הרצון לתת ולקבל, ימנע מעצמו מלחמות עולםויחיה חיי הרמוניה, שלווה, שמחה ואושר. אל תזלזלו בצורך שלכם להגשים עצמכם. זהו "צורך" גבוהה שלא ילך לשום מקום, עד שיביא אתכם לביטוי עצמי שלם ומלא. קחו אוויר! כמו שלתינוק לוקח תשעה חודשי עוברות, לפני היציאה לעולם, גם אתם תיוולדו לשינוי שאתם רוצים בקצב הנכון ולא רגע אחד לפני. לא יהיה קל לצאת מהמטריקס, כאשר השאלה "מי אני" עדיין לא נשאלה ולכן טרם נענתה. לפני ששופטים דבר לאשורו יש לקחת בחשבון את מגבלות חמשת החושים לתת לנו הכרה מלאה של עניין. אתם "הווה נצחי מתמשך", ללא הצמדות לעבר, ללא חשש מעתיד. ממש כמו הגוף גם הנפש צריכה אהבת הספורט (חיזוק שרירי הרגשות והמחשבות) כדי להיות בריאה וחזקה. הדמיון שבין צייתנות והצטיינות אמור לרמז לחכם, להיות יצירתי, במקום זאת. האמת האחת בהגיעה למישור הפיזי מתפצלת כמו במנסרה לשלל צבעי הקשת. כל אחד היושב על קרן צבע, בטוח, שהצבע שלו הוא האמת וכל האמת, למרות שהאמת היא הקרן לפני התפצלותה הדמיון הוא כמו סוס פרא: יכול לקחת למחוזות אפלים או ליצור גן עדן עלי אדמות והמבחן הוא לנהל אותו. ניהול טוב שלו מתחיל מאיזון רגשי. התפתחות ופיחות, מה דומים הם: אחד מעלה מרחיב ומגדיל והשני מדרדר, נסוג ומשפיל. הערך הנעלה הוא לראות בכל דבר שקורה מצע מוצע להתפתחות. הגיע הזמן לדרוש חדשות טובות בלבד! וכך ליצור מציאות שאנו רוצים ולא מציאות שאחרים רוצים להנדס אותנו ליצור בשבילם. נשמו את החרדה הכי גדולה שלכם, עמוק אל תוך ליבכם ומשם שחררו אותה לחופשי לאלוהות מה תעדיפו: לקח אחריות מלאה על כל דבר בחייכם, או להאשים: אנשים אחרים, את העולם, את אלוהים, בקיצור כל מה שאינו אתם? מודעים לתגובות האימפולסיביות של עצמכםמבחינים בכך, גם כשאף אחד לא בסביבה? להתגבר על כך, זה פשוט להצליח להתבונן על עצמכם בסלחנות. מי ש"לא צודק", "מגיע לו לסבול" - אולפנו במסגרת חינוך לתקשורת (עוינת ולא מקרבת), כך שלהעביר תחושה שהאחר לא בסדר, נחשב למצווה. במשחק התקשורת של "מי צודק" אם אתם טועים, אז מגיע לכם לסבול, האם אתם יכולים לתאר לעצמכם רעיון שטני יותר מזה לחנך בו את האנשים? במקום להיות בתקשורת מקרבת, שבה נהנים מנתינה שהיא קבלה וקבלה שהיא נתינה, רובם משחקים במשחק: "מי צודק?" בו כולם מפסידים. בני אדם כולאים את הביטוי שלהם בגלל שהם אינם רוצים לראות ולהרגיש את הפחדים של אחרים נזרקים כחיצים כנגד ראיית העולם המיוחדת שלהם. בני אדם כולאים ביטויים האותנטי ועימו את עצמם, בגלל חששם לראות ולהרגיש פחדים של אחרים נזרקים כחיצים כנגד ראיית העולם המיוחדת שלהם. היו מודעים לרגשותיכם, הקשיבו למה שהם אומרים ואז היו כנים עם עצמכם, לגבי המקום הפנימי שבו אתם נמצאים. דחיינות היא מתנה לאנשים מוצפים רגשית, שהחיים זרקו אותם לקרשים והם צריכים להרים את עצמם. להתגבר על דחיינות זה לנצח את עצמך כל פעם מדש, זה ספורט נפשי, אין לזה שום קשר לממסד לעולם הישן. זה לא יכול להיות שייך לעולם ישן, מכיוון שדחיית הדחיינות לא הושגה על ידי אף אדם עדין. היא קיימת בצורה זו או אחרת בכל בן אדם. להתגבר על דחיינות זה לחיות את הרגע, לא בטראומות העבר ולא בדאגות העתיד, אלא להיות בחיבור עם האלוהי בכל רגע נתון וליישם ולהגשים אותו בעשייה נטולת אגו. לחיות את ההווה, זה אומר להיות מחובר כל רגע למה שאתה, לא לטראומות של העבר ולא לדאגות של העתיד. מי שמצליח לחיות בהווה, אין לו טראומות עבר ואין לו דאגות לעתיד, יש לו רק את זרימת השמחה של עצמו מתחבר לאלוהי שבמקורו וההגשמה נטולת האגו של זה בעולם העשייה. פעם שאלנו, מה מותר האדם מן החיה, היום אנחנו שואלים מותר האדם מהבינה המלאכותית, מהו? והתשובה - דמיון וכוח התנגדות לתכנות פנימי. למה כל זה קורה? כי באנו לאהוב ללא תנאי, לחיות את החופש שלנו, בלי להיות זקוקים לסמכות חיצונית, שנציית אך ורק לערכי אהבה, ותו לא! ____ כיצד תמצאו עצמכם מדשדשים במקום שנים ללא השינויים שרציתם? על ידי אימוץ -גישה "דחיינית" כדרך חיים: דחיית פעולה חשובה בעבור נוחה. "דחיינות" אומצה כדרך חיים: דחית עשיה של דברים חשובים שחייבים לעשות והחלפתם בדברים שנוח לעשות. זה כמו ללחוץ על הברקס במקום על הגז. בגרות נפשית פירושה ההבנה שלא כל משימה שנעשה תעניק לנו הרגשה טובה, ושהרבה מהדברים שיש לעשות, הם לאו דווקא נעימים אך מחויבי מציאות. ישנו מנגנון באדם שכופה עליו מבפנים להרגיש ולחשוב שלילי. בקלות אפשר לעזור למנגנון זה לתפקד "ביתר יעילות" על ידי גורמים חיצוניים שמעוניינים להשאיר את המצב ככזה. זאת הסיבה שיש צורך בהבנה עמוקה והפעלת כוח רצון, כדי לעשות את המהפך. האדם חונך לא לקחת אחריות על המנגנונים שלו עצמו והוא נסחב איתם בחוסר יעילות. אלו שמנצחים את עצמם מבפנים, מגיעים להישגים בחייהם. ההישג הטוב ביותר הוא לחיות בשלווה, בהכרת תודה ובשמחה. להגיע לזה, יש צורך לזכור, שאף אחד לא מסוגל לעשות את העבודה בעבורכם ואם אין אתם לכם, מי לכם. גורמים חיצונים יכולים לעזור, לכוון, אבל אתם צריכים לעשות את העבודה. להבין משמעותה של לקיחת אחריות על החיים שלכם עצמכם, זה לא דבר של מה בכך. יבורכו אלו הלוקחים אחריות על חייהם ומשם מסוגלים להיות אחראים גם בלא להזיק לזולתם. 🪷 תוכנתנו מילדות, להיות חסרי ביטחון עצמי וחסרי אמון ביכולות הריפוי הטבעי של הגוף. הגיע הזמן לקחת אחריות ולהחזיר אמון זה למקומו הראוי חשוב להכיר את כל הצדדים בעצמי שצריכים שיפור, כדי לחיות מתוך שמחה, אולם משמעותי להתמקד בדבר אחד בלבד ולהתמסר לעבוד עליו בשלווה. חשוב להכיר את כל הצדדים בעצמכם שצריכים שיפור, כדי שתחיו מתוך שמחה, אולם משמעותי להתמקד בדבר אחד בלבד ולהתמסר לעבוד עליו בשלווה. הכירו את כל הצדדים בעצמכם שצריכים להשתפר, כדי שתחיו מתוך שמחה, אולם התמקדו כל פעם בדבר אחד בלבד, והתמסרו לשקוד עליו בשלווה. פרח כאשר מתסכל על הפרחים מסביבו אינו אומר לעצמו: "ואווי איזה פרחים יפים, בחיים לא אצליח להיות כמוהם", אלא הוא ממשיך לבטא במלוא המרץ את מלוא יופיו הייחודי. הגוף לא טועה. הרפואה הטבעית אינה מציעה תרופות, אלא משמרת את בריאותו הטבעית של הגוף. הגוף לא טועה. הרופאים משווקים מחלות וסיבות, כדי שתהיו צרכן אינסופי של חברות הפארמות. לכן אין דבר כזה מחלות אוטואימונית, אלא תרופות שתוקפות את מערכת החיסון הטבעית של האדם.

להיות עם לב רב חסד ורחמים ולראות את החיובי בכל דבר, זו מתנת אל. ניתן גם לתרגל את עצמנו להגיע לסגולה זו. מה הסיבה שזה כל כך קשה לכם לחשוב חיובי, לראות את כל בני האדם כטובים וכרוצים לעזור לכם ולפעמים ככאלו שעושים טעויות, בדיוק כמוכם? רוב הפעמים, אדם מוכן להמשיך בעקשנות לסבול את הכאב שהוא מכיר, מאשר להכיר את הכאב החדש של הדרך לצאת מהכאבים שלו כולם יחדיו. החיים כריקוד. מעוניינים שיניף אתכם בתנועה סיבובית למעלה? זה מצריך פיתוח כמה שרירים שיאפשרו לעשות זאת בבטחה. גם אלוהים מקבל קללות כל היום כל יום, למרות שהוא עושה הכל למען ילדיו.
גם האלוהות מועמדת בספק על רצונה הטוב ורבים לעיתים חושבים אותה לשטן בכבודו ובעצמו, למרות שכל מעשיה בתוכנית-על תחילתם, נעשים למען הטיב לחלוטין עם נבראיה.
לכן היא דוגמא מעולה ללמוד ממנה קבלה והכלה של היחס המתנגד שאתם מקבלים בתקופה זו, מאלו שהינכם הכי נותנים להם ממרצכם, זמנכם והרצון הטוב שלכם ושתמיד, מאז שאתם זוכרים את עצמכם, הייתם שם בשבילם. 🌹 הצעד הראשון לפיתוח המודעות הינו לשים לב לדרך שבה אתם מגיבים למה שקורה סביבכם. אם מבינים את המשמעות של מחלות פסיכוסומטיות, דהיינו מחלות שמתחילות בנפש ולמעשה הרבה פעמים קשורות לכך שהאדם אינו חי על פי הטבע האותנטי שלו, אזי ברגע שמתנהלים טוב עם העצמי הפנימי, נאמנים לעצמי והנאמנות הזאת תתבטא גם בחיים על ידי כך שמתבטאים את עצמכם יותר, תשמחו יותר, תהיו מאושרים בחלקכם, תודו על מה שיש ועוד, אז לא תהיו חולים לעולם. יהיה לכם כל כך טוב שלא תרצו לבזבז את הזמן שלכם על מלחמות עם אנשים, לא תפגעו ממה שנפגעתם בעבר, כי אתם כבר לא נמצאים באותו תדר נמוך. אנשים שמאמינים במחלה, חולים גם אם הם לוקחים אלף כדורים ומזריקים אלפיים זריקות. ואלו ששמחים עם עצמם, לעולם לא רואים אותם חולים. אין להם שום סיבה לחלות. הצגת נתוני השימוש והמודעות
קידום פוסט כל הרגשות:1מיכל תבל - אימונים/טיפולים - לצאת מהמטריקס האישי שלך האנושות נמצאת עכשיו תחת שיעור כבד, שבו היא אמורה, בסוף התהליך להפנים, שיש לכבד כל אדם באשר הוא על כל גווניו ונטיותיו, כל עוד הוא אינו פוגע באופן שאינו משתמע לשתי פנים, באלו השוכנים בשכנות טובה לידו. זה שיעור הקורא למתיחת הגבולות הרגשיים והמנטליים וכאשר זה יקרה, אפשר בהחלט להגיד, שאנו מתקדמים בדרכנו לצאת מהמטריקס. לכן כל אדם יש עליו לבחון, היכן עדיין הוא לא מספיק גמיש מבפנים להבין, שהיכן שהאלוהות מקבלת את כולם, יש לו עוד עבודה לעשות כדי להגיע לבחינת הרחמים הזו בתוכו. באותו רגע, שבו האדם קולט, שבריאות תלויה אך ורק בהתנהלותו הפנימית והחיצונית - מחלות בורחות ממנו! כאשר אדם מפנים שריפוי תלוי אך ורק בו עצמו - בצורה שבה הוא מנהל את חייו מבפנים ומבחוץ, בריאותו מוחלטת. במקום להדגיש יותר מדי את הקושי והעול הכבד שהחיים מביאים, תתמקדו בעובדה שנולדתם עם כלי התמודדות נהדרים, שמחכים לשימוש על ידכם. מסתורין רב, יופי, חוכמה ואצילות רוחשים מתחת לרגלינו ומכל עברינו, בעודנו רצים בהישרדות, מתנשפים בכבדות וממררים בצער על מר גורלנו. רוב בני אדם מגיבים למה שקורה להם גם מהרגש ואחר כך מפרשים ומתרצים את הרגש עם השכל. מי שעושה עבודת הנפש, שם לב לתגובות שלו, מתבונן ברגשות שלו, צופה במחשבות שלו, עושה התבוננות עמוקה בפנים, כדי להכיר איך המערכת שלו עובדת ושלא תעבוד עליו. הכוח להחיות ולהמית, ליצור או להרוס, נמצא לא רק במילה, אלא גם בהרגשה והמחשבה. זאת הסיבה שכל כך חשוב לשים לב לפני שמרגישים וחושבים. כדי ליצור משהו יש צורך ברעיון, רצון, כוונה, מחשבה, הרגשה ועשייה. אם אחד מאלו חסרים, או הולכים בכיוון נגדי לחזון, יהיה עיכוב במימוש כדי לצאת מהמטריקס, יש לאחוז בחוט האינטואיציה, הקול הפנימי, זו שמעבר לאשליית החושים. היא תוביל כל הדרך אל השחרור, האמת והאור. שייכות למישהו או משהו, אינו אומר שאת/ה אדון לו או הוא אדונך. אין שייכות לעניין בעלות. לכן הקשר השתייכותי נוצר מתוך רצון שני הצדדים אם מוצאים אתם את עצמכם מתנגדים למשהו, זה אומר שהינכם שרויים בבוץ הדואליות. יהווה הדבר עבורכם מדד שהינכם עדיין עמוק בתוך המטריקס. אם דבר או אדם לא נמצא בחייך הוא אינו שייך לך לכן עדיף לשחרר עצמך מייסורך. ואם שייך, יחזור אליך בזמנו וחבל שתתייסר עד שמיוזמתו ישוב באנו לעולם, כדי לשנות קוטב שלילי לקוטב חיובי, דרך חיבור פנימי בין רוח לגוף באמצעות עבודת הנפש. עם איזה איבר מקשיבים? עם הלשון! מדביקים אותו חזק לחיך ומחזיקים שלא יזוז וכך מקשיבים רוב קשב, באיון עצמי, לגמרי מכילים את האחר. טכנולוגיה נכונה מחייבת חיבור בין רוח לחומר. חיבור לא מאוזן עשוי להיות הרסני. זאת הסיבה שבני אדם מתבקשים להתפתח רוחנית לפני חשיפתם לטכנולוגיות מתקדמות על כל אדם החובה להתמודד ולהתגבר על הפחדים והחרדות שלו, כי בכך הוא נדמה יותר להיות אדם בצלם ולא לצל של אדם. אמון במערכות יחסים הוא כמו ספל. ברגע שנשבר, גם אם אוספים את השברים ומדביקים, מים קשה לשתות ממנו. לכן, חשוב לשמור על אמון כל הזמן. העסק שלי הוא אימון טיפולי ואני מוליכה אנשים מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו הם רוצים להיות כשבדרך הם עוברים תהליכי התפתחות אישית, נפשית ורוחנית ומגיעים לפעול מתוך סמכותם הפנימית. אתם הינכם סה"כ ההחלטות שלקחתם בחייכם וכל נקודות המבט הפנימיות שבהם אתם רואים את עצמכם מול עצמכם ומול עולם. האנשים שנמצאים בסביבתכם הקרובה, יש להם רצונות משלהם. כך שלרצות משהו מהם מבלי לקחת בחשבון את העובדה הזו, יוצר תסכול לכל הצדדים. אם אתם אוהבים באמת, שחררו את מושא אהבתכם ואם אותו מושא אהבה, שייך אליכם במקור, הוא יחזור לחייכם בזמנו הוא. מה ששייך לכם, במוקדם או במאוחר - יחזור אליכם ומה שלא יחזור אליכם, לא היה שייך אליכם מעולם. אז מדוע לבלות כל חייכם בפחד, דאגה וכאב? בעיה-תגובה-פתרון: מה הבעיה? איך מגיבים? מי נותן פתרון? האם אתם מפרשים ופותרים, או משאירים לגורמי חוץ שיעשו העבודה בשבילכם? המציאות הינה השלכה של פרשנות התגובה הרגשית, הנסמכת על סך חוויות העבר ומיקום נקודת ההכרה בעצמי הפנימי ונחוות כטובה או רע, בהתאם לפרשנות הרגשית/שכלית הניתנת.

פרשנות רגשית/שכלית, הינה "רמת תודעת האדם" וחייו מקבלים ניחוח של סבל או שביעות רצון, בהתאם ליכולות הניתוח והסינתזה של מערכות קליטת החושים, ומעברן דרך הרגשות עד למרכז הבקרה בשכל, לעיבוד פרשנות סופית מכרעת, העושה את השינוי בין חיים טובים או פחות. אם תשתנה נקודת הסתכלות הפנימית, החיים יהיו הרפתקה קסומה, או סבל מתמשך. אם אתם סובלים, שנו מיקום פנימי, ממנו אתם מפרשים את העולם. לפני שאתם פורצים את הגדר הכמעט אחרונה של עצמכם ומגיעים שלב אחד קדימה בחיים שלכם, כשאתם ממש יכולים להריח את ההצלחה, ואז ולא רגע אחד לפני, מגיע מבחן כמעט סופי, שרוצה להחזיר אתכם לאחור.
אל תתפתו שוב להרים ידיים ולוותר על הכל.
תמשיכו הלאה למרות הכאב, כי זהו אך מבחן קטן בדרך, למרות שמרגיש כמו אירוע בלתי מוסבר בעוצמתו.
כל מכשול בדרך, בא לבדוק את מידת רצינותכם ונאמנותכם לעצמכם, להווה המתמשך שלכם ולדרך שאתם עושים, יוצרים ומאצילים מעצמכם אל תוך הגשמת עצמכם.
כל אבן נגף הנקרית בדרככם, שאתם מצליחים לפסוח מעליה באצילות, מסמלת את החיבור הנוסף שעשיתם, בין רוח לחומר, בין חומר לרוח, בתוך המבנה ההווייתי של חייכם.

לוקח הרבה זמן לחנוך את הרמות השייכות לעולם חומר באדם לבחור בגישה חיובית ולא שלילית. זאת הסיבה שאומרים רבות בשבח הסבלנות. אם תוכלי לפסוע מעבר לדוגמות, שמילדות הגדירוך, תפסיקי להפחיד את עצמך ולהאמין שהאלוהות נמצאת רק מחוץ לעצמך, הכוח ייקטף ממקומו הלא ראוי ויחזור לתוכך כמו הסבלנות שאנו נעזרים בה בגידול תינוק לבוגר, כך יש להיות סבלני עם אותם חלקים בתוכנו, במעבר בין הנטייה לשליליות לחיים בחיובי. לוקח הרבה זמן לחנוך את הרמות השייכות לעולם חומר באדם לבחור בגישה חיובית ולא השלילית, זאת הסיבה שמשבחים כל כך את הסבלנות. במקום להגיד, "אני מטוטמם/ת כי השקעתי אנרגיה במקום הלא נכון" תגידו - "תודה לאל/ליקום שהיו לי את הכוח/האנרגיה הזאת מלכתחילה". שום דבר בעולם אינו קורה סתם ולכל דבר יש כוונת מכוון והשגחה פרטיית לגמריי. לכן, כשיש משהו שאינכם מרוצים ממנו בחייכם, במקום לפנות החוצה ולהאשים את כל העולם בכאב שלכם, קחו אחריות ופנו פנימה להבין את הסיבה לכך בתוככם. אין כאב בעולם שאינו מגיע סתם כך, אלא כדי להאיר הארה, ללמד לימוד, לפתח ולהוציא מאיזו מצוקה יותר גדולה, אפילו, מהכאב הזה עצמו. אין כאב שלא נועד לחסוך כאבים רבים לאנשים רבים, בגלל סיבה שנמצאת בבסיסו, פעולה, התנהגות, תגובה, פרשנות, שגורמת לכאב, שכאשר מבינים אותה, הכאב נעלם ואפשר גם לעזור לאחרים לרפא את אותו כאב ואת כל דומיו. במקום להגיד, "אני מטוטמם/ת כי השקעתי כסף במקום הלא נכון" תגידו - "תודה לאל/ליקום שהיה לי את הכסף הזה לתרגל איתו, מלכתחילה". הרצון העליון עובד עימנו תמיד בהווה מתמשך אל עבר עתיד טוב יותר. טוב ורע, האם הם שווים בערכם? זוהי שאלה נהדרת, וכדי להבין אותה צריך לשאול שאלות שתלמידים לאמת שואלים, כמו למשל - כאשר אנחנו מדברים על טוב, אז למי טוב, לאישיות שלנו או לנשמה. כי לפעמים כאשר לא טוב לאישיות שלנו המורכבת מגוף פיזי, גוף אנרגיה, רגש ושכל דואלי, אז הנשמה שלנו שזה האני הגבוהה, לא מסוגלת לתפקד, כי האגו, שמקום מושבו בשכל הדואלי, לא נותן לה לנהוג את מרכבת האדם. ולפעמים כשלא טוב לאישיות, באופן זמני, אז הנשמה יכולה לקחת את המושכות של האישיות, כי האגו, מבין את קטנותו, ואז המרכבה האנושית מתפקדת אפילו יותר טוב מקודם. כך שהשאלה היא מי ברא את הרע ולמה? האם הרע תמיד היה? אם הרע תמיד היה אז המלחמה בין הטוב והרע היא נצחית. אבל אם הרע נברא, זאת אומרת שהוא שליח האלוהות.

כשבאים לפתור בעיה, הסתכלות והפנמה של כל הטוב שיש לכם מסביב, ביחד ועם הבעיה הזאת, תגדיל את היכולת לפתור את הבעיה ביתר קלות. האהבה הינה כוח, שאינו מוכר במלואו לאנושות. היא לא רק רוך וחמלה, אלא גם עוצמה, הדיפת רוע, ועמידות שאינה מתפשרת; ביטוי חיים של חכמה. כל התעוררות בבוקר היא הזדמנות להתחיל מחדש, להתחבר עם עצמנו ואחרים מחדש וליצור את חיינו מחדש! כל התעוררות בבוקר היא הזדמנות להתחיל מחדש, לקחת דברים טובים שהיו בעבר, עם לקחים שמניעים קדימה! הדמיון - כלי רב כוח, מטה קסמים. יכול ליצור עולם של עדן. אם נכנעים להנדוס תודעתי חיצוני, הוא יכול ליצור גהינום על פני אדמה. הנפש האנושית, מרקדת נעה ונדה ואינה במנוחה. לא תמיד היא עושה את החיבור, שנועדה לעשות, בין הרוח לחומר, כהלכה. לכן יש להכין לה עקרונות, ערכים, כדי שתחזור כל הזמן לציר המרכזי. לכל אדם יש את הזכות ואת החובה ליצור לעצמו את מערכת העקרונות והערכים שתלווה אותו כל חייו. עקרונות אלו יכולים להיות גמישים, קשוחים, ובכל מקרה, להיות משופרים על ידו תוך כדי חווית האדם וניסיונותיו. מערכת עקרונות, היא זו שמהווה כנס, כדגל, כלפיד בוער לפני האדם, המחזיר אותו מתנודותיו ימינה ו/או שמאלה, ובכל מקרה לא בדרכו הראשית, אל ציר המרכז - השביל האישי שלו. ציר המרכז הוא החיבור לסמכות הפנימית, זו נקודת האיחוד בין הרוח לחומר, שנעשית בנפש האדם. אל תשקיעו ולו רגע אחד מיותר, באנשים, שאינם מעריכים אתכם! שמרו את הטוב שלכם, לאנשים שבאמת צריכים אותו, רוצים אותו ומעריכים אותו !

אל תשקיעו ולו רגע אחד מיותר, באנשים, שאינם מעריכים אתכם!

כשנקרית "נבלה סרוחה" (רשע/ית) לדרככם, בעטו בה לצידי הדרך והמשיכו בדרככם. כאשר אתם מזהים רשע/ית בחייכם, אספו כל טובכם ממנו/ה, ולכו.

בסופו של דבר כולנו כאן, כדי להתפתח, פיזית, נפשית, רוחנית וכל מה שקורה לנו, דואג שכך יהיה.

לרוע יש סוף, לטוב אין סוף
מי שמבין כיצד לפעול ללא אגו, בעודו עושה וטורח בשיא-כוח, הריהו שרוי בחכמה ומשם מקרין רצונותיו הגבוהים להגשמה מהירה.

אור ההצלחה
יש כאלה הטוענים, שאדם אינו אחראי להתפתחות האישית והרוחנית שלו, שמי שאחראי זה המזל, הגורל, משהו שבא מבפנים או מבחוץ, שלאדם אין שום אמירה בעניין התפתחותו או נסיגתו התפתחותית שלו עצמו.
אולם, כאשר מתבוננים בפעולות של אנשים מצליחים ו/או אלא שלא מצליחים בחייהם, רואים באופן ברור, שאלו שהצליחו הפעילו כוח רצון רב יותר, זאת אומרת ,מוכח הוא שיש לאדם חופש לבחור לנהל את המחשבות שלו, את הרגשות שלו, את התגובות שלו, את ההנהגות שלו, את מה שיוצא לו מהפה ואת הפעולות והעשיות לו.
אפשר לאמן את שרירי הנפש, אם אדם מרגיש שהם חלשים כדי לפתח כוח התנגדות להורמונים, לכוחות הטבע הפנימיים והחיצוניים, שהאדם שוב ושוב טוען לטובתו שהם שולטים בו ואין לו יכולת שליטה בהם כלל.
היום, ב"מרחבי מחיה" מסוימים של קהילות אינטרנטיות, המילה "הצלחה" איבדה את ההדהוד המקורי שלה והפכה להיות שייכת לכל אלו שמנסים לשלוט על בני האדם בכוח הזרוע, במרמה ובעיוות.
אולם ללא הצלחה, ילד לא היה יכול להתקדם בהתפתחות הפיזית שלו (הליכה), ההתפתחות הרגשית שלו (ביטוי רגשותיו) והתפתחות השכלית שלו (הצלחה בלימודים).
האדם ניזון מהצלחה, היא ממלאת את חללי נפשו בשמחה ואושר.
אם לוקחים את מושג ההצלחה מן האדם, האדם הופך להיות רציני ועצוב.
לכן יש להשיב עטרה ליושנה ולא לפחד להצליח.
לכן, על האדם לשאוף לחזק כל הזמן שרירי נפש חלשים, ללא לאות, ברוח הספורטיבית הטובה עלינו!

האדם מאחד בתוכו תדרים גבוהים (רוח) ותדרים נמוכים (חומר). מה שנוסך משמעות בחיי אדם הינו השידוך היצירתי, הייחודי בין שניהם.

הפעימה הפנימית מספרת לאדם שהוא אינו אחד עם הטראומות שלו, שהטראומות הן משהו אחר ממנו, בעיקר.
כאשר האדם מקשיב רוב קשב לזרימת האנרגיה הפנימית שנובעת מליבו הוא יודע שהווייתו היא של גדולה, אושר ושמחה.
רק משם הוא יכול לעבור לעבוד עם הטראומות, ולגלות שהן באו ללמדו שיעור שקשור לפיתוח יכולות האור שבתוכו, וכיצד להושיט יד לאומללות שבחוץ כדי להושיעם.
הטראומות אינן יותר מאשר אזמל האומנים, שמעצב ומפסל את הפסל לצורתו האידיאלית.
הפסל הוא מרכבת האדם והרכב, זה שמנהיג את המרכבה, זאת הנשמה החופשית מכל צער.

איך יתכן, שמי ששנוא עלינו, הוא למעשה חלק מאיתנו?
כדי לענות על שאלה מצוינת זו, עלינו לברר את אמונות היסוד שלנו על עצמנו.
מי אנחנו?
מה אנחנו עושים כאן בארץ?
מדוע החיים כל כך קצרים?
מה הטעם לעשות משהו, אם הכל נגמר כל כך מהר?
מה בכל זאת גורם לנו לנוע, לפעול, לעשות, לקום בבוקר בתשוקה ליום חדש?
מהיכן מגיעה התשוקה הפנימית לגדול, להתפתח, להביא ילדים, להקים משפחה, לפתח קריירה, להגשים את עצמנו ועוד?
כאשר נשאל את השאלות הללו, נראה שיש בחיינו וגם בנו צדדים רבים שלא שמנו לב אליהם מלכתחילה.
עצם השאלה, תגרום לנו לחפש תשובות חדשות מזוויות שונות ממה שהיו קודם.
יש כאלה שיפנו את הראש וימשיכו את חייהם, ויגידו לעצמם, ששאלות אלו רק מרחיקות אותם ממגמת ההישרדות המחויבת בתוך המציאות ויש כאלה שידעו לשלב את החקירה הפנימית אל תוך עצמם, כמו גם אל תוך מציאות הקיום, כדי להניעה כל כפעם מחדש התעצמות חדשה כדי לפעול נכון יותר בחייהם.
מחקר האמת החיצוני חייב להיות מלווה במחקר פנימי מעמיק, תשומת לב למה קורה לנו מבפנים, לרגשות שלנו, מחשבות שלנו, אנרגיה שלנו, תחושות, תגובות, התנהגויות, יכולות, חולשות ועוד ועוד.
כמו כן צריכה להיות מול עינינו פרושה ההיסטוריה השלמה של מי אנחנו ומה עברנו בחיים, עד לנקודה הספציפית הזאת בזמן, שבה אנחנו מוכנים לקבל, שאנחנו יותר ממה שחשבנו קודם.
האנרגיה האנושית, ההוויה האנושית, יש לה מקור ויש לה תפקיד.
אם מבינים שאנחנו כאן לא מטעם מקריות סתמית, אלא שיש משמעות לקיום שלנו, כל ההסתכלות במצבי החיים השונים משתנים.
התודעה האנושית זה משהו עוצמתי, מלא קסם והיא כוללת צדדים שונים של זוויות ראיה.
אם אנחנו ממקור אלוהי, הרי שכל מה שקיים בעולם, קיים גם בנו והוא משקף את מה שהבאנו לעולם הזה, כדי להבין לעומק במשמעויות העמוקות של הקיום.
בפשטות - מי ומה ששנוא עלינו - הוא ביטוי למה שאנחנו שונאים בעצמנו, ובבדיקת עומק אישית, יש לבדוק זאת נקודתית.
כל שנאה מזמינה שיעור, ריפוי מסבל וכאב. רצוי להגיע עם ראש פתוח, כדי לעשות את תהליך הריפוי הזה.
בהצלחה!
הצטרפו לקבוצת הטלגרם של הדרך לצאת מהמטריקס -
https://t.me/+BZSPVDH294FkYTJk

כל בני האדם הינם הקרנות של צדדים בתוך הווייתך. זו אמת קשה להבנה, שכאשר תובן תאחד את כל הניגודים, תחת כנפיה המרפאות של החכמה.

לאדם יש "אני מודע", החלק בתוכו שהוא מכיר, ויש "אני עיוור". להפוך את ה"אני העיוור" ל"אני רואה ויודע" זו משימה משנת חיים.

הפכו עצמכם לנושא ומושא מחקרכם. גם אם אתם חושבים שאתם מכירים את עצמכם היטב, תמיד יש עוד מה ללמוד ולהתפתח, על ידי מודעות נוספת.

האם אתם מבינים עד הסוף, מדוע אתם מגיבים, כפי שאתם מגיבים לאירועים חיצוניים? התבוננו בעצמכם, תלמדו הרבה מכך.

לאדם יש אני מודע, החלק בתוכו שהוא מכיר, ויש "אני עיוור". לחקור את החלק שאתם עוד לא רואים בעצמכם, זה מה שיעשה את השינוי בחייכם.

אפשר בכל הרצינות להתאמץ להשיג את האמת, או אף לחשוב שיש לך אותה בכיס, אך עד שמתפתחת היכולת להקשיב, לא ניתן בפועל ובממש לראותה.

כאשר אתם יוצאים לכל דרך, תשתדלו להנות גם מהנוף ולא רק לחכות בציפייה להגעה למטרה. אם לא תהנו מהנוף, זה כאילו שלא התקיימתם כל הדרך.

תעודת הביטוח לחיים מאושרים, מלאי סיפוק, בריאים וארוכים, היא היכולת לפתח מערכות יחסים איכותיות עם עצמכם, קרוביכם ובכלל, בסדר זה.

תמיד תגידו בלי חשש, דברים שאתם יודעים, שמרגע שיצאו מפיכם, אתם תעמדו מאחוריהם במאה אחוזים, בלי לבגוד באותם דיבורים ולטשטש את קיומם או למחוק אותם.

בכל דור ודור, בכל אדם ואדם:
"עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא". (קהלת ט, יד-טו)
ועד שלא יכבד האדם את האיש מסכן חכם, לא יהיה שלום בעריו וישלטו זדים עליו. ויתלונן ולא ידע, כי בגלל מעשיו והחלטותיו, באים שליטים רודנים רעים לדכאו ולקחת כל ממנו. כל שעליו לעשות זה להפוך את האיש מסכן חכם להיות המנהיג על עריו ואישיותו. ואז יפסיק האיש מסכן חכם להיות מסכן, ורק חכם על העיר ותושביה והמבין ישכיל ביום ההוא.
כשאתם מחפשים את האמת, אתם מחפשים את האמת! או שאתם, באיזשהו מקום, בלי לשים לב, מחפשים את האמת שלכם?!

אל תחפשו אישור מבחוץ, כשהאישור היחיד הקובע, זה האישור שאתם נותנים לעצמכם מבפנים!

מהרגע אתם לא מתנצלים על עצם קיומכם בפני אף אחד; באופן גורף, במיידי, לעולם, אף פעם לא, ולו לשבריר של שנייה, גם לא בפני עצמכם.

מי שאינו יודע לכבד עצמו, לא באמת מכבד אחרים. הוא עושה זאת רק למראית עין. לכן חשוב שתאהבו עצמכם תחילה ותעשו זאת בנאמנות.

האמת על האמת, בשיא הקצרנות.
העולם הוא גם טוב וגם רע, נכון?
הוא לא רק טוב, ולא רק רע, הוא שילוב של השניים.
מי שחושב שהוא רק טוב, טועה.
מי שחושב שהוא רק רע, גם טועה.
העולם הוא שילוב מיוחד של שניהם ואף של זוויות נוספות.
האמת על העולם, האמת על עצמך, אינה חד כיוונית, היא רב גונית.
האם את רק טובה?
האם את רק אישה?
האם את רק אימא?
האם אתה רק אבא?
האם אתה רק המקצוע שלך?
האם אתה רק גבר?
מן הסתם יש לך הרבה מאוד צדדים וכדי להכיר אותך צריך הרבה זמן, כדי להבין את הכללות.
כדי להבין את האמת על כל דבר, יש לצאת מהדואליות ולחקור יותר.

אמת אחת צדדים רבים לה. להיתקע על צד אחד ולומר: "זה מה שיש", כמוהו כוויתור על כוליותה!

ככל שתתחברו עם המקור האלוהי לא תרגישו לבד, למרות שמעטים יבינכום, אך אינכם צריכים להבנה, כי אתם אלו שיש להם מה לתת, לכל מבקש נכונה!

אנרגית החיים תמיד תמצא עצמה זורמת למי שחי אותה. לחיות אנרגית חיים זה להיות בעשייה מתמדת של ביטוי הפוטנציאל הפנימי שלך!

לעיתים אדם רוצה להיות קפדן עם עצמו ולדקדק בשלמות של כל עשיה ופעולה וזה לוקח זמן. אבל לטבע תוכניות משלו והוא כמהה לשיווי צורה עימו.

עד מתי תסתובבו במעגלים ותנסו לתפוס את זנבכם, מבלי לקלוט כי מי שמחפש הוא מושא מטרותיכם. לכו ישר אחרי ראשכם ולבבכם והייתם כמלכים.

מי שיש לו כוח, הכלה, ההאזנה, ההקשבה, הגמישות הרגשית והמחשבתית, הספיגה, הסבלנות והסובלנות לכל צדדי המטבע, לבסוף יקלוט את האמת🌸

אם יש פער בין היכן שאתם נמצאים להיכן שאתם רוצים להיות, זה אומר שיש עוד עבודה לעשות כדי להבין מה זה אומר, לאהוב את עצמכם!

בשבילי "אלוהי" הוא מה שמקרין "יופי" שהינו שילוב של אהבה, אמת וצדק. מהו "אלוהי" בשבילכם?

אם הינכם מוצאים עצמכם מרחק שני צעדים לאחור, במקום להתמרמר על כך, חפשו לקחים שהשארתם שם, כצידה להמשך הדרך קדימה!

אם לא תכבדו את הבית שלכם (האישיות), לא תוכל הנשמה (האני העליון) לפעול כראוי, בתוכה ודרכה.

לפני שאתם מתאהבים ב"אני העליון" דאגו לאהוב את עצמכם. אם לא תאהבו עצמכם, יקשה על אהבת ה"אני העליון" אליכם, להגיע עדיכם.

שחררו מדוגמאות רוחניות ישנות וכבדות. מה שלא עושה אתכם שמחים וצוהלים, אינו באמת מועיל לכם.

💝אם נגיד שהתפתחות רוחנית אינה תלויה בנו, מה זה אומר עלינו?
שאנחנו מותנים לחלוטין?
שאין לנו חופש בחירה?
שאנחנו בובות על חוט?
ואם אנחנו לא יכולים להשפיע על ההתפתחות שלנו, למה אנחנו שופטים את אלו שעושים מעשים רעים, שגונבים, רוצחים וכו', אולי גם הם מותנים?
למה לעשות איפה ואיפה?
אז... בואו נרים ראשנו בגאון לשמים, נתרונן מעצם העובדה שיש לנו את חופש הבחירה ליצור את עצמנו ולא להיות קורבנות של נסיבות אלו ואחרות, וזה לא משנה כמה סבלנו עד כה.
אין בזה שום היגיון לשמור על הסבל הזה עוד קצת, אם הוא מיצה כבר את השיעור שבא ללמד אותנו.💝

למה להתגלגל אלף פעמים, כדי ללמוד שיעור אחד קטן?
למה זה לוקח תקופות חיים שלמות, להבין דבר אחד קטן על עצמנו ועל החיים בהם אנו נמצאים?
למה מתרבים הגלגולים בגלגול אחד, ואנחנו עוברים את השיעור שוב ושוב, כדי ללמוד את אותו נושא?
למה עוד ועוד נחזור ונישאר בכיתות הנמוכות של החיים, ללא יכולת להתרומם ולעלות לכיתות מתקדמות יותר?
כל כך הרבה מאמץ על דבר פעוט?
בואו נהפוך לתלמידים טובים של החיים, כדי לקצר תהליכים!
תגידו, מה דבר כל כך פעוט, יקום, אתה צוחק עלי?
אתה יודע כמה אני סובל, כמה אני קורבן, כמה עשו לי, כפו עלי, אנסו אותי, רצחו בי, גנבו לי ועוד?
איך אתה הופך את הסבל שלי לדבר פעוט?
ואז משיב היקום:
כי הכל יחסי, לעומת הנצח, הסבל הוא לרגע בלבד וגם אותו אפשר למנוע, אם הופכים להיות תלמידי אמת של החיים!

בעקבות שאלה ששאל מישהו מקבוצת הטלגרם של הדרך לצאת מהמטריקס - מיכל תבל, על התעוררות הנקודה שבלב- הינה תשובה מקוצרת ביותר - "הנקודה שבלב היא אותה נקודת אמצע בהוויה האנרגטית של האדם, המהווה את החיבור בין כל גופיו - הפיזי, החשמלי, הרגשי והשכלי הנמוך לנשמה הגבוהה. נקודה זו מתעוררת, בדרך כלל לפי שלבי 7 השנים, לפי קבלת הארי, זאת אומרת, יש לה לרוב התעוררות עצמית. ההתעוררות העצמית הזאת, נראית כאילו שבאה באופן מפתיע ופתאומי, אך למעשה היא קרתה בגלל מיליוני פעולות קטנות, המורכבות ממחשבות, רגשות, פעולות, עשיות, התנהגויות, תגובות של האדם, שאפשר לתת להם כותרת ראשית של - פעולות מוסריות או לא מוסריות, ההולכות לפי הלב או לא הולכות לפי הלב, כאשר הלב הוא התחשבות בזולת ובאלמנטים רוחניים ולא ללכת עם הלב הכוונה לאגואיסטיות וחשיבה סובבת עצמי בלבד. התעוררות הנקודה שבלב, הינו רגע מכונן, והוא קורה לעיתים בתוך חיי היומיום של האדם ולעיתים בתקופה מסיימת, אך הוא מציין נקודת ציון בחייו של האדם, שהגיע לעשות חיבור למה שמעבר לפיזי, שלמד לחבר בין הרוח לחומר, לאזן בין ימין ושמאל ולהביא לאמצע את הקטבים. עם הזמן ועם כל פוסט, הדברים יתבהרו יותר ויותר.

במקום לבקש שהמציאות תרקוד לפי רצונכם האישי, קבלו אותה כמות שהיא, ובכך לימדו עצמכם לקבל את הכל לטובה.

אם אתם מתפללים וכאשר אתם עושים זאת, אתם מרגישים נחותים, מושפלים, מכווצים ומפוחדים ממושא התפילה שלכם, עצרו! אתם מתפללים לאלוהים הלא נכון. האל האינסופי הוא של אהבה, חירות וחופש. הוא אינו רוצה אתכם קטנים, מפוחדים וקורבניים מבקשים ומתחננים להרחיב את עצמכם. מראת ההולוגרמה הקוסמית, תעבד את הבקשות שלכם ביחד עם התדר המפוחד, שמשדר את המקום שאתם רוצים לצאת ממנו ולא את המקום שאתם רוצים להגיע אליו וייתן לכם אותו עוד ועוד בתוך חייכם. זאת הסיבה, שעליכם לשחרר את התדר שלהם ולוותר על הדאגה והפחד, אם אתם רוצים להמשיך להתפלל ובכל מקרה, התפילה הטובה ביותר זה העשייה הנכונה.

ההרגל היחיד, שרצוי וכדאי לשמור, הוא ההרגל להעז כל פעם מחדש. הדרך מוארת על ידי אש הנועזות והיא שייכת לאלו הרואים במחסום אתגר לפרוץ אותו באש ההעזה הבוערת בליבכם. קימת אינטואיציה טהורה ולשם יש לשאוף.

קימת אינטואיציה טהורה ולשם יש לשאוף.
היא מתרחשת כאשר האישיות המורכבת מגוף פיזי, אנרגיה, רגש ושכל דואלי מתחברת לעצמי הפנימי המורכב משכל גבוהה, אינטואיציה ורצון עליון, או הניצוץ האלוהי באדם.
כל עוד יש לך ספק, זה לא אינטואיציה.
אינטואיציה מגיעה ברגע שבו אין לך ספק יותר ואת יודעת, כמו שאדם ידע את חווה אשתו, ידיעה שבאה מהתחברות עם מושא הכרתך.
אינטואיציה ניתנת לפירוש כאותה הרגשה גבוהה, שאינה רגש שקיים באישיות האדם, שהיא הרגשה אלוהית, החווה את הדברים לעומקים, מתוך התמזגות והתאחדות איתם וידיעה שלהם מתוך עומק הווייתם.

גונבי הדעת" יכולים רק "לעבוד" על השכל ולנסות לשכנע אותו, שהם יכולים לשלוט על האינטואיציה.
אבל על האינטואיציה, על הנשמה שלך אין להם אפשרות להגיע, אין להם אפשרות להתקרב, ליגוע, הם לא יכולים לעשות כלום.
כי הנשמה שלך היא חלק אלוהה ממעל.
היא קוסמית.
הנשמה שלך היא נצחית, היא בלתי נכחדת, אי אפשר להזיק לה, אי אפשר לפגוע בה, היא קיימת במימד אחר, המחובר באורח פלא עם מימד החומר.
היא לא נגועה בכלום אולם היא כן מפחידה את הרוע, ועוד איך היא מפחידה אותו.
והוא מסתובב ומסתלק עם הזנב בין הרגליים,
כשנשמתך מאירה באור יקרות!!!
"גונבי הדעת" ינסו שוב ושוב לשכנע את השכל שלך, שכדאי לך להתנתק מהרוח, הנשמה וכל הרמות הנעלות שלך. אבל את הרמות הללו עצמן, הוא לא יכול להרוג, הוא לא יכול להרוס, הוא לא יכול להכחיד. המלחמה שלו היא כמו בתחנות רוח. המלחמה שלו נועדה להיות שיעור לשכל לגדול ולהתרחב לשכל הרחב, ואז לאינטואיציה ואז להתחבר לרצון העליון.

המתקפה הרצינית ביותר על האדם היא "גניבת דעת". לא נאמר בשום מקום, שמישהו הצליח ל"גנוב את האינטואיציה". זהו מקום השמור לאדם לבדו!

מרכבת האישיות הינה ככלי נגינה, העובר התאמה מיתרית, על ידי נסיבות החיים, בשיתוף פעולה עם העצמי הפנימי.
מכיוון שהאחרונים עשויים להיות מורגשים כנוקשים לאישיות הפריכה, רצוי להקדימם ולכוונן בעצמנו את מיתרי האישיות.
לשם כך יש צורך ביתרת כוח רצון שיכנס לפועלה וכך משתדרג אופיו של אדם לאופי חזק יותר.
אופי חזק, משמעו שהאדם משתמש בכוח רצון יתר על מה שמוכתב לו על ידי גבולות אישיותו, תוצר הרגליו.
כאשר הוא נכנע להרגליו, הוא נחשב בעל אופי חלש (חסר כוח רצון) ואם הוא מותח את גבולותיו הוא נחשב בעל אופי חזק (שימוש רב בכוח רצון).

האדם מתווך בין עולם החומר לעולם הרוח. כדי שזה יהיה חיבור מושלם, כל חלקיק חומר, חייב להיות מחובר נכון, למקביל הרוחני שלו.

העולם הישן כתב את ההיסטוריה שלו במילים, העולם החדש, זה שאנחנו בונים ביחד עכשיו, יבנה על ברכי המעשים הנכונים! שבת שלום!


כשמשהו שהיה כל כך משפיע לטובה על חייכם יום אחד הולך מכם (כמו השמיים הכחולים היפיפיים שיש היום בחוץ - שבת 24.5.23), רק כשהוא לא נמצא, יש מכם המתחילים להעריך אותו באמת, במקום המצב הקודם, של קבלתו כדבר מובן מאליו. ואז כאשר הוא נותן צ'אנס נוסף למופעות שלו בחייכם ומגיע מחדש, קיימת הזדמנות חדשה להעריך את היופי והנהדרות שלו עכשיו בהווה המתמשך. תהנו עכשיו מהיופי שיש מסביב, של הטבע ושל האנשים הטובים המקיפים אתכם. אל תיקחו אותם כמובן מאליו. כי ביום שבו אותו אדם, ו/או תופעת טבע "חשים" מובנים מאליהם, ללא הערכה מספקת, ללא הכרת תודה, ו"מרגישים" כמו חפץ שאין בו הופכין, הם הולכים מחייכם, יוצאים ונעלמים באופן טבעי, מתוך מתמונת חייכם.התחילו לשים לב, להתבונן, להעריך, לכבד את הסביבה שלכם יותר ויותר כל יום .בכל רגע הווה והיא תקרין אליכם מיופייה המהמם עוד ועודאין טעם לחכות שמשהו יעלם מחייכם כדי שתבינו כמה היה חשוב בתוכם וכמה היה חשוב לכם. קחו אחריות להחזיר תודה לכל אנרגיה שעושה את המאמצים שלה, להפוך את חייכם ליפים יותר.גם הטבע כמו בני אדם צריך הכרת תודה, כדי לזהור מחדש, מתוך הפידבק הזה ולהמשיך להאיר את חייכם.