עבודת מודעות על רגשות

בעולם, שמקדש הישגים הצלחה חיצונית ונראות מושלמת רגשות "שליליים" כמו כעס, עצב, קנאה ופחד נתפשים כבעיה, כמהו שצריך לתקן, להעלים או לפחות להסתיר. אך בפועל, הרגשות שלנו ובעיקר אלה שאיננו אוהבים להרגיש הם שער זהב לבריאות נפשית עמוקה ולחיבור עם מי שאנחנו באמת. אך, הרגשות אינם הבעיה, הם ההכוונה. רגש הוא תגובת גוף-נפש שמגיעה כדי לאותת לנו על משהו. כמו כאב פיזי, גם כאב רגשי מבקש את תשומת הלב שלנו.

איך מתגברים על פחד? או - איך מתיידדים עם הפחד, על ידי הבנת שורשיו והתמרתו לכוח? כולם חווים פחד. יש שהוא ברור ונקודתי (פחד מגובה, מכישלון, מדחייה) ויש חמקמק ומעורפל: תחושת חוסר שקט, שמלווה את חיינו בלי שנדע למה. פחד, בניגוד לתפישה הרווחת, אינו אויב. הוא סימן. הוא שליח. כאשר לומדים להקשיב לו לעומק, יכולים לגלות בתוכו מפתח לריפוי, לאומץ ולחיים אותנטיים.

במציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל, איום הטילים מאיראן, מהווה מקור לחרדה קיומית עבור רבים. תחושת חוסר הוודאות, רעשי האזעקה, הריצה למרחב המוגן והדים הנשמעים סביב יוצרים תגובה נפשית עזה, שגם אחרי שהסכנה חולפת ממשיכה להדהד בגוף ובנפש. דבר ראשון אנחנו רוצים להבין את מקור הפחד. הפחד הוא תגובה טבעית ומועילה של הגוף למצבי סכנה. הוא נועד לשמור עלינו. כששומעים אזעקה או פיצוץ,

מרכבה מושלמת של החוויה האנושית"הרגשות השליליים מהווים הסיבה לכאב וגם הפתרון להם" - כעת נציע הסתכלות רוחנית ופילוסופית על דרכה של האלוהות בבחירתה להפעיל את יצירתה. ניתן למצוא בכתבים פילוסופיים ורוחניים רעיון מרכזי על ה"מרכבה" .

לכולנו יש חלומות. קטנים, גדולים, ישנים, חדשים. לפעמים אנחנו מרשים לעצמנו לדמיין, לטעום את האפשרות, לחשוב "אולי יום אחד". אבל כמה פעמים אנחנו באמת הולכים עד הסוף עם מה שבלב? לעיתים קרובות, הסיבה האמיתית לכך שאנחנו מוותרים — היא לא כסף, לא זמן, ואפילו לא פחד מכישלון

יש בנו חדרים שאף פעם לא פתחנו לא כי אין לנו אומץ אלא כי שכחנו קיומם. הם מופיעים כהצפה רגשית כתגובה מוגזמת קושי שלא מצליח להיפתר. במקום הכי המוצל, מסתתר מפתח. הצל אינו משהו מפחיד אלא בן ברית, קריאה פנימית לשוב לעצמי. נדמה לנו שמה שמעכבנו זו המציאות, אנשים אחרים,