לכל אחד המטריקס שלו, אותם מעכבים פנימיים, שעוצרים את האדם מלהגיע למקומות, שהוא יודע שיגרמו לו לאושר גדול יותר. מהו המטריקס שלך? איך הוא מתבטא בחייך? כיצד ניתן לזהות אותו בצורה ברור, ואיך יוצאים ממנו, דהיינו איך מרפאים את העולם הפנימי, שמאוכלס ביותר מדי תכנותים עתיקים כמו חדשים, שמפריעים לך להגיע ליעד שאת/ה נותן/ת לעצמך?
קרא עודכיצד יתכן, שהרגשות הם אלו שמנהלים את חיינו ואיך ניתן להפך קטבים ולגרום למנטל לנהל רגשות ולא ההפך? האם בכלל מומלץ לנהל שכלית את הרגשות, או שלרגשות יש תפקיד בקיום שלנו? אם יש לרגשות זכות קיום כלשהו, מהו וכיצד אפשר להפיק מהם יותר תועלת?
קרא עודהנשמה, כאשר אינה נמצאת בעולם הפיזי, אינה מסוגלת להרגיש. הרצון האלוהי להרגיש, הוליד את הכסות של הגוף הרגשי, אותו גוף, שבאמצעותו אנו חווים מצד אחד שמחה ואושר מן הגבוהים שאפשר וכאב וסבל דרך מה שנצפה על ידי גוף הרגש כטרגדיות החיים שלנו. הגוף השלישי במרכבת אישיות האדם הוא גוף הרגש. כשמדברים על "גוף" ועל "שלישי", זה נכון ברמה הפדגוגית של המילה ותו לא.
קרא עודקוּנדַליני היא אנרגיה אתרית (פראנה), המתרוממת מאזור הצ'אקרה התחתונה לכיוון הצ'אקרה העליונה והיא גם הנתיב עצמו, שבו עוברת אותה אנרגיה. משמעותו המילולית היא פיתול. בתורת היוגה מגדירים את הקונדליני ככוח נפשי כמוס, שמצוי באזור האגן.
קרא עודאישיות האדם מורכבת, מארבעה ממדי חיים - האחד חושב, השני מרגיש, השלישי - מניע והרביעי מבצע. הביצועיסט, שהינו הגוף הפיסי, הוא העושה בתוך עולם המעשה. את ארבעת גופי האישיות אפשר להקביל, כדי לקבל עוד זווית ראיה עליהם ועל מקורם - לעולמות בקבלה: החושב - מקביל לעולם אצילות, המרגיש - לעולם בריאה, המניע - לעולם יצירה והמבצע - לעולם עשיה. לשם הרחבת טווח העין הפנימית, נאמר, שכמו שעולמו של ה"אדם" מקביל ל"שכל", עולם ה"חיות" - מקביל ל"רגש", עולם ה"צומח" מקביל ל"אנרגיה" ועולם ה"מינרלים" מקביל לגוף ה"פיסי".
קרא עודבמרוצת ההיסטוריה האנושית, כל אלו, שנדחקו הצידה מן המדע, נקראו בידי קובעי הדעה בקהילת המדע - "פסדו-מדע". לכן, אלו השייכים ל"תואר המרנין" "פסדו-מדע" (פסדו=כזב, שקר, פייק), היו צריכים להמציא לעצמם מיני תארים וכותרות וענפי מדע חדשים, שאינם בהכרח חלק מהמיינסטרים המדעי. למשל, הגישה המוכרת, כמעט לכולנו - "הגישה ההוליסטית".
קרא עודקיימות שתי יחידות הרכבה, שאפשר ברמה הפדגוגית, לדבר עליהן כמופרדות, רק כדי להבינן, המרכיבות את הישות האנושית. האחת היא "האישיות" והשנייה "האני העליון". האישיות היא ה"פרסונה", שמשמעותה ביוונית "מסכה". בתאטראות ביוון העתיקה, ההצגות היו משוחקות על ידי אותו שחקן או אותם שחקנים, ששינו את המסיכה שלהם כמה פעמים במהלך הצגה, כדי לשחק תפקידים שונים.
קרא עוד