בלוג #רגשות

בדרכם של אנשים להגשים את עצמם, בדרכם של אנשים להגשים את החלומות שלהם, לפעמים פשוט להרגיש יותר טוב בחיים, להרגיש שהם מבטאים את עצמם יותר, שהם מבטאים יותר מהכישורים הפנימיים שלהם, שהם רוצים לעשות את אותם מעשים, שיתנו להם להרגיש משמעותיים בחיים, הם נתקלים באותו רגש מבפנים, שעוצר אותם ולא נותן להם להתקדם הלאה.

רגשות שליליים הן תגובות רגשיות לא נעימות ומפריעות. הן קוראות לוא דווקא כי הזמנת אותן, אלא פשוט קורות, בלי שליטתך, במפגש עם אירוע חיצוני, מפגש עם אנשים, טון דיבור של מישהו כלפיך, תכני דיבור של מישהו כלפייך, המורגשים לך כלא נעימים וכהתקפה ואז את מיד מעלה רגשות שליליים. דוגמאות לרגשות שליליים כוללות - עצב, פחד, כעס, קנאה, קורבנות, עצבנות, טינה, ייאוש, אשמה, התייסרות, כאב רגשי נפשי, תחושת כבש, גועל, תחושת חוסר הערכה עצמית, חוסר ביטחון עצמי, חוסר אהבה עצמית ועוד. התחושות הללו אינן רק לא נעימות, אלא שהן מקשות על התפקוד שלך בחיי היומיום הרגילים ומפריעים ליכולת שלך להשיג את מטרותייך בחיים.

מתוך כבוד, הבנה והזדהות עם מצבים וניסיונות אנושיים קשים וכבדים, בכל זאת אומר את עניות דעתי בעניין. ישנם עקרונות יסוד, שדרכם האלוהות עובדת. הם פשוטים. אם זה מהדהד אהבה והתפתחות זה נכון, אם זה מהדהד משהו אחר כמו פחד ורגרסיה, זה לא נכון. האם זה בטוח שמטטרון משרת אהבה? אם כך מדוע קוראים לו מטה - טרון - מטה אלקטרון. אולי הוא לא כזה אלוהי אחרי הכל? אין בשאלה זו קביעה מכרעת, אלא רק שאלה למחשבה.

אפלטון, שחי בתקופה, שבה הידע שהתקבץ, לאחר מכן לספרים, שהוחזקו בספריה באלכסנדריה, היה חשוף למידעים רבים מן העולם העתיק. בין יתר כתביו ומידעיו אפלטון דיבר על יחידות גדילה של הילד האנושי בצרורות של 7 שנים. כל שבע שנים מתפתח בילד ואחר כך בבוגר כישור מסוים, שמקדם אותו ביצירה ובניה של מרכבת האישיות שלו. בשבע השנים הראשונות הילד אמור לפתח את יכולות הדמיון שלו.

כיצד יתכן, שהרגשות הם אלו שמנהלים את חיינו ואיך ניתן להפך קטבים ולגרום למנטל לנהל רגשות ולא ההפך? האם בכלל מומלץ לנהל שכלית את הרגשות, או שלרגשות יש תפקיד בקיום שלנו? אם יש לרגשות זכות קיום כלשהו, מהו וכיצד אפשר להפיק מהם יותר תועלת?

האלוהות רצתה לבנות לה מרכבה, הכי משובחת שיכולה להיות, כזאת שדרכה היא תוכל לא רק להתבונן, אלא גם להרגיש, לחוש, לתפוש, לעכל, להיות, לחוות ולחיות. לכן ברוב תבונתה בנתה לה חליפת חלל, בצורת הגוף הפיסי של האדם, בשילוב עם הגוף האנרגטי, שהינו מצבר האנרגיה היוצא מן הכלל שלה.

אנרגית הקונדליני הינה כוח אתרי בלתי מוכר לתודעה האנושית. למרות שאינו מוכר, יש לו נוכחות חזקה בבסיס עמוד השדרה. כוח זה מצוי באזור האגן, בצ'אקרה התחתונה ונחשב ל"אנרגיה האטומית הנסתרת" של הגוף הפיסי. במקרים קרובים למוות, האנרגיה הזאת, מתפרצת בהתפוצצות, המעוררת לחיים את תאי הגוף המעולפים וכך עשויה להציל אדם ממוות.

גוף האנרגיה והאנרגיה הקיימת באדם ובבעלי החיים, נקראת במערב אורגון, שם שנתן לו, החוקר, המדען והפילוסוף, ווילהלם רייך, שבשנות ה-30 טען שגילה אנרגיה פיזיקלית חדשה, הקיימת בבעלי חיים ובאוויר. במזרח, קוראים לאותה אנרגיה - קונדליני והמשלימה שלה - פראנה הנמצאת בחלל האטמוספירי.

גוף האנרגיה במרכבת האדם, הוא הגוף השני, העוטף את הגוף הפיסי. יש המכנים אותו אאורה (הילה), האור המקיף, אותו אור, שיש אנשים, שרואים אותו בהבלחה של עין. מכיוון שהגופים שזורים היטב אחד בתוך השני ומחובקים ברמת עומק רבה, אין אפשרות לעשות הפרדה בין שני גופים אלו, כל עוד האדם בחיים.

התרבות והחינוך ה"נאור" חינך אותנו כי - אם הגוף הפיזי שלי נראה טוב, אני טוב וההפך. כך קורה, שאם הגוף שלי אינו עונה על ציפיות תרבותיות מסוימות, זה יגרום לי להרגיש בדרך מסוימת, שאין בה הערכה עצמית, שאין בה ביטחון עצמי. זה אפילו ימנע ממני לגשת לעבודות מסוימות, או ליצור קשרים מסוימים, מכיוון שהגוף, הנציג שלי עלי אדמות, אינו עומד בתקן.

כדי שתדעי כיצד לצאת מהמטריקס של חייך ושלך עצמך, כדאי להכיר בכלל מי את ומה המנגנונים שמרכיבים את עצמיותך. שהרי אם לא תדעי ממה את מורכבת ואיך את פועלת, מהם האלמנטים שבונים את מה שהינך וממה את עשויה ואיך כל החלקים הללו מהווים מנגנון שפועל בדרך מסוימת, לא ניתן יהיה לעשות דבר.

במרוצת ההיסטוריה האנושית, כל אלו, שנדחקו הצידה מן המדע, נקראו בידי קובעי הדעה בקהילת המדע - "פסדו-מדע". לכן, אלו השייכים ל"תואר המרנין" "פסדו-מדע" (פסדו=כזב, שקר, פייק), היו צריכים להמציא לעצמם מיני תארים וכותרות וענפי מדע חדשים, שאינם בהכרח חלק מהמיינסטרים המדעי. למשל, הגישה המוכרת, כמעט לכולנו - "הגישה ההוליסטית".