מה בין אישיות לאופי?


1 דקות קריאה
27 Jul
27Jul

כאשר באים לתאר אדם מסוים, ישנם שני מושגים, שאוהבים להשתמש בהם הרבה, כדי לעשות זאת. האחד "אישיות" והשני "אופי". יש העושים הקבלה בין האישיות לבין האופי, אולם אופי הוא תכונה של האישיות ולא האישיות עצמה. מה הכוונה שהאופי הוא תכונה של האישיות? מתי אנחנו משתמשים במילה אופי? 

מתי אנחנו אומרים על מישהו שיש לו אופי? אנחנו מכנים אדם כבעל אופי, כאשר הוא עושה משהו, שהאחרים לא עושים. אנו מבינים, שהוא משתמש בכוח נוסף, באיזשהו כוח, שרוב האנשים אינם משתמשים בו. הוא משתמש בכוח, שאינו קיים באישיות, אלא הוא מגיע מהמרכיב הגבוהה יותר בהוויית האדם - האני העליון. 

השם של המרכיב הזה הוא - כוח רצון. אמרנו כבר, כי האישיות מורכבת מגוף פיסי, גוף אנרגיה, גוף רגש ושכל. והאני העליון של האדם מורכב משכל גבוהה, אינטואיציה ורצון. אם אנחנו אומרים, שמה שהופך אדם להיות בעל אופי, זה כוח כלשהו, אנחנו מבינים, שאת הכוחות היתרים של האדם, הוא מקבל ממקור גבוהה יותר בהווייתו. 

המקור הגבוהה הזה הוא האני העליון ובתוכו הרמה של הרצון באני העליון. לא רק יתרת כוח רצון מאפיינת את השימוש שלנו במילה "אופי", לפעמים אנחנו אומרים גם "האדם הזה הוא חלש אופי", שזה אומר, מבחינתנו, שאין לו הרבה כוח רצון. ושוב הרצון משמש כאן כאלמנט משנה. 

הרצון, כל עוד הוא נמצא באני העליון, אין לו ביטוי. הוא נמצא כרעיון בלבד. למשל, הרצון להגשים את עצמי, הרצון לעזור לזולת ועוד. כאשר הרצון הזה יורד לעבוד באמצעות האישיות, אזי כלי האישיות מתרגמים את הרצון הזה לכוח. כך הכוח מגיע לכלל ביטוי ויוצא מהכוח אל הפועל. 

לכל אדם יש הרבה רצונות. הרבה מהרצונות הללו הם רצונות בסיסיים, שניתן לכנות אותם - תשוקות. תשוקה היא רצון להיטיב עם עצמי, זאת אומרת עם האישיות שלי: עם הגוף הפיסי, הגוף האנרגטי, גוף הרגש והשכל. הרצון הגבוה, הוא רצון להיטיב עם עצמי אבל לא רק. 

הרצון העליון רוצה להיטיב עם הזולת. למעשה הוא מיטיב עם האישיות, כדי שתהיה יכולת באמצעותו, ככלי, להיטיב עם הזולת. לכן רוב הרצונות שלנו (התשוקות) מקורם באישיות ומעט מהם מקורם ב"אני העליון". תשוקה כשעצמה אין בה פגם. אם אני רוצה להיטיב עם עצמי, זה מעולה וזה טוב מאוד. 

הבעיה של תשוקות, שמגיעות מהאישיות, היא שהן אינן מאוזנות והן בדרך כלל מגיעות כפיצוי על חוסרים עמוקים יותר. כך יוצא, שהתשוקה יוצאת מכלל שליטה והופכת למקור של התמכרויות. ההתמכרות היא כבר דבר אחר והיא מתחילה להיות מסוכנת. כאשר תשוקה אינה בניהול העצמי הפנימי, בדרך למטרה כלשהי, היא הופכת להיות חסרת שליטה ויוצאת מגדר המסגרת. 

וכך היא כבר אינה מטיבה עם האדם, אלא מרעה עמו. כמו בדוגמא של סיגריה, יין, אוכל, מין, כל הדברים הטובים, שכאשר לוקחים מהם מעט, הם מהנים ואפילו אפשר בזהירות להגיד, שלא מזיקים, אבל כאשר לא יכולים להפסיק להשתוקק להם ולצרכם, הם הורסים את הגוף, הנפש והנשמה. 

להרבה אנשים יש תשוקה להגשים רצון גבוהה, אבל הם אינם יודעים כיצד להתחבר לאני העליון, שבו שוכן הרצון. כמו כן הם אינם יודעים כיצד להוריד רצון ולהפוך אותו לכוח רצון ולהגשים אותו באמצעות האישיות. מי שכן מצליח לעשות זאת, הוא האיש עם האופי. 

אופי יכול להפוך אישיות להיות אישיות גדולה, סמכותית או אישיות חלשה ורפויה. כל אדם רוצה שיהיה לו אישיות חזקה ואופי חזק רצון ולכן אין אדם שלא היה רוצה להתחבר עם הסמכות הפנימית. הסמכות הפנימית הינה חוט הכסף, המעלית של גשר הזהב, המקשרת בין האישיות לאני העליון. 

כאשר ישנה זרימה אנרגטית בין האני העליון לאישיות והזרימה הזאת מודעת, האדם יודע את עצמו והוא מכיר בסמכותו על עצמו וחייו. כך האישיות הופכת להיות השחקן, המקבל בימוי יוצא מן הכלל מן האני העליון והרצון העליון ומשחק החיים של האדם קסום ומופלא.  


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.