1 דקות קריאה
26 Jun
26Jun

ישנן שתי שגיאות אפשרויות, שהתוצאות שלהן אינן נעימות כלל וכלל, שיש להימנע מהן, לשים לב אליהן ולהיזהר מפניהן, כמה שאפשר, כאשר יוצאים לדרך של הגברת הביטחון העצמי.

שגיאה ראשונה היא לנסות לעשות שינוי חיצוני בנראות של הביטחון העצמי שלנו, מבלי לעבור דרך השינויים ותהליכי העומק הפנימיים במקביל.

שגיאה שניה היא ההיפוך של הראשונה - לעשות תהליכים פנימיים רציניים ועמוקים, אולם לחשוב שאלו יעשו את השינוי החיצוני באופן טבעי ואוטומטי, ללא הטרנספורמציה החיצונית הרצויה, שמחויבת המציאות, כדי לקבל את התוצאה הנראית של העבודה הפנימית.

שתי המגמות האלו, הפנימית והחיצונית אמורים להיות כשני תאומים סיאמיים, אשר גדלים ביחד שלובי זרועות. אולם התאומים הללו, אצל מרבית האנשים, אינם בסינכרוניזציה טובה. ישנם אנשים מופנמים מטבעם, שהרבה יותר קל, נוח ונעים להם לעשות תהליכי עומק אדירי תנופה ומגיעים להישגים שהינם אף מעבר לרק לפתח את הביטחון העצמי הפנימי. אך, כל עוד לא יעבדו גם על כלי האישיות שלהם, על הביטוי החיצוני, על הנראות שלהם, הם למעשה כמו תוך ללא כלי, שיכול להכיל אותו ולהשתמש בו; כמו אנרגיה, שאין לה מכשיר, שהחשמל יעבור דרכו, כדי לתת עבודה. 

לעומתם ישנם האנשים המוחצנים. הם מחשיבים ומעריכים רק את הנראות החיצונית ועובדים עליה בכוח רב. אתם בטח מכירים את המושג "Fake it until you'll make it!" "זייף עד שזה יראה כאמיתי". הרעיון הזה נלמד ונוסה על ידי אלפי אנשים ברחבי העולם בהצלחה מסחררת. אנשים אלו ניסו לחיות משהו, שהם אינם ואכן הצליחו לעשות זאת. הם זייפו את יכולותיהם ואכן נחשב להם כאילו שיש להם אותם. אנשים אלו והם רבים, הם שחקנים מלידה. הם מסוגלים לשחק משהו, שהם אינם במקור. יש בהם דמויות רבות מבפנים והם רק צריכים להחליט, איזו מסכה הם ישימו ומתי, כדי לתת את האימפקט שהם רוצים. ולכן זה מצליח להם. אולם, לא כל האנשים הם כאלה. ישנם אנשים מופנמים, שיותר קשה להם לשחק משחקים או לזייף. הזיוף גורם להם לכאב נפשי ואפילו פיזי; הרבה יותר מסתם אי נוחות רגעית. הם צריכים את הבסיס הפנימי החזק, כדי להצליח לשנות את הצורה, שבה הם פועלים בחוץ.

לא רק זאת, אלא שאנשים מופנמים, קשה להם מאוד השינויים החיצוניים. בשבילם זו בעיה גדולה להיות משהו, שהם לא מרגישים מבפנים שהינם. חוץ מזה, גם אם הפנימיות שלהם מושלמת ויש להם ביטחון עצמי ביכולות שלהם ובמתנות שהם מוקירים מבפנים, קשה להם מאוד עם הקטע של להלל את עצמם במו פיהם. הם צריכים שמישהו יעשה את זה בשבילם. בדרך כלל הם לא אומרים הרבה "אני" ויש להם נטייה לדבר על עצמם בגוף שלישי'. אם הם טיפוס שנקרא בעולם של היומנדיזיין "פרוג'קטור", הרי שהנטייה הטבעית שלהם, הטבע שלהם, הינו לחכות להזמנה. אם מישהו לא מזמין אותם, הם לא יזוזו. הם יכולים להיות אנשים כשרוניים בעוצמות על ולא יתחילו לתת ממטעמיהם, בגלל חוסר ביקוש. הם עשויים לקפל את הזנב ולהפוך להיות שכירים במקום, שהם בכלל לא רוצים ולא מעוניינים להיות ולהיות מרירים כל ימי חייהם. אלא אם כן, ילמדו את הטריק הנכון להם מבחינת הטבע שלהם. 

למי שמזדהה ומעוניין להתחיל עבודה להגדלת הביטחון העצמי שלו

הקישו על הלינק למטה לקבלת פרטים נוספים והשארת פרטיכם, כדי שיחזרו

להסברים נוספים

הקישור כאן - לפרטים נוספים


 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.