רוב הטראומות, שקשורות לערך העצמי שלנו, מקורן בעיקר בשבעת השנים הראשונות של ילדותינו, אולם הרגישות ממשיכה עד גיל 13/14. עד גיל 7 לילדים אין אפשרות לעשות הבחנה מה נכנס ללא מודע שלהם ומה לא. אין מנגנון בקרה. אין מי שיגיד "לא!". אין מי שיתנגד לכניסה של מידעים למערכת. אין מי שעושה הבחנה מה נכון או מה לא. אין שומר סף, שלא נותן לחומרים (קולות, צלילים, מראות, התנהגויות, מצבים) להיכנס ללא מודע של הילד. כך קורה, שכל מה שנאמר, נשמע וכו', נכנס למערכת האישית כאמת וכך נוצרות טראומות נפשיות, אמונות שגויות על העצמי, שמשפיעות לאורך שנים ומנהלות את האדם מבפנים, גם בבחרותו.
קרא עוד2 דקות קריאה
1 הערות
